טקסט: מי תמלוך בציון- העברית או היידיש?

פאנל טקסט

"אולי יחשוב מישהו שיהיה בכך משום קושי, שאין לנו שפה משותפת. מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת כדי לבקש בשפה זו כרטיס רכבת? […]"
– בנימין זאב הרצל
תחייתה של לשון אינה עניין פשוט. בספר "אלטנוילנד" דחה הרצל את האפשרות שהעברית, שפה מתה מזה מאות שנים, תהיה לשפה השגורה על לשונם של אזרחי מדינת היהודים. היישוב הציוני לפני קום המדינה היה זירה למאבק בין העברית לבין היידיש. במסגרת מאבק זה, שכונה "ריב הלשונות", הוצגה העברית כשפת העם היהודי השב לאדמתו וכשפתה הבלעדית של התנועה הציונית. היידיש, לעומת זאת, הוצגה כקשורה לאורח החיים הגלותי שיש למחוק את שורשיו ואת זכרו. בזמן העלייה השנייה החל המאבק לקבל אופי לוחמני, שהתבטא לעתים בטרור פסיכולוגי ואף במעשי אלימות של ממש.