שפות יהודיות מקומיות שהחלו להיווצר בקהילות שהתיישבו בארצות שונות.
לא רק יידיש ולדינו
לשון יהודית היא שפה המשמשת את האוכלוסייה היהודית בנפרד מלשון הסביבה. לשונות יהודיות החלו להיווצר בתקופת בית ראשון, כאשר פליטי המלחמות בארץ-ישראל התיישבו בארצות אחרות. במרוצת הדורות נוצרו שפות יהודיות מקומיות כמעט בכל תפוצות היהודים. שפות יהודיות נכתבות לרוב באותיות עבריות. אוצר המלים שלהן הוא תערובת של מלים מקומיות, עבריות וארמיות, ויש להן תבניות תחביריות ייחודיות וביטויים יהודיים מובהקים. עם השפות היהודיות ששרדו עד ימינו נוכל למנות: יידיש, לאדינו, ערבית-יהודית, שפת הגעז (של יהודי אתיופיה), ארמית חדשה, מהרטי-יהודית (של בני ישראל בהודו), יוונית-יהודית, בוכרית-יהודית, גיאורגית-יהודית, איטלקית-יהודית ופרסית-יהודית.