ספר פטירת משה רבנו ע"ה
ירושלים, ארץ-ישראל, 1897
אוסף המוזיאון
הספר מציג את המדרש על פטירת משה מתוך "דברים
רבה" ולצדו את תרגומו של מדרש זה לתג'יכית-יהודית –
שפת יהודי בוכארה – באותיות עבריות.
חייב לדעת
הספר מציג את המדרש על פטירת משה מתוך דברים רבה, ומביא תרגום מדורג, פסקה אחר פסקה, ללשון המדוברת של יהודי בוכרה, באותיות עבריות. המדרש תורגם על ידי הרב שמעון חכם (1843- 1910), שהיה פרשן מקרא, משורר ומתרגם מעברית ללשון יהודי בוכרה ואחד ממנהיגי העדה הבוכרית בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
המדרש מרחיב בשבחו ובגדולתו של משה, ומתאר את הדו־שיח בינו לבין הקב"ה ערב פטירתו, שעה שהוא מבקש לבטל את רוע הגזירה ולהימנע מן המוות. עוד מסופר כי איש מן המלאכים לא הסכים ליטול את נשמתו, ואף השטן נכשל בשליחותו; לבסוף ירד הקב"ה בכבודו ובעצמו, מלוּוה במלאכים, כדי לאסוף את נשמת משה.
מידע נוסף
על פי מנהג יהודי בוכרה, מדרש זה נקרא בליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, אשר על פי המסורת בו נחתם גזר הדין שנקבע ביום הכיפורים. בחג שמחת תורה הסמוך מסיימים את מחזור הקריאה בתורה עם פסוקי ספר דברים המתארים את פטירת משה.
בהקדמת הספר מצוין כי נהגו לקרוא מדרש זה, המתאר כיצד לא הורשה משה להיכנס לארץ למרות תחנוניו וכיצד נפטר, כדי להזכיר להמון העם – גברים ונשים כאחד – את יום המוות ולשבר את הלב בעת ובעונה הזאת. לאחר מדרש פטירת משה רבינו נדפס גם החיבור פטירת אהרן הכהן, עם תרגומו. התרגום ללשון המדוברת אפשר לא רק ללומדים המשכילים לעיין בו, אלא פתח את הקריאה והלימוד לכלל הציבור, גברים, נשים וילדים.
הספר מוצג במוזיאון בקומה הפסיפס, העוסקת בשאלות הזהות היהודית והתרבות היהודית בימינו, בתצוגה העוסקת במגוון הלשונות שהיהודים דיברו בהן ברחבי העולם, גרסה יהודית של השפה המקומית. שפות יהודיות מקומיות התקיימו כמעט בכל תפוצות היהודים, ונכתבו לרוב באותיות עבריות. אוצר המלים שלהן הוא תערובת של מלים מקומיות, עבריות וארמיות, והן כוללות ביטויים יהודיים מובהקים.
