תמונה: סופרי אודסה. סביבות 1900

חייב לדעת

חיים נחמן ביאליק (1873–1934)
נולד באוקראינה והתייתם בגיל 6 מאביו. האמין בשימור וחיזוק הדת והתורה היהודית לצד חיזוק ערכי הלאום והתרבות. כתב שירים ופואמות, ביניהם "בעיר ההרגה" שתיאר את חוסר המעש של היהודים בזמן פרעות קישינב. כתב שירים רבים לילדים, חידש מילים רבות בעברית ויצר משחקי מילים רבים. הוכר כמשורר הלאומי של ישראל.
אשר צבי גינצברג (1927-1856), שנודע בכינוי אחד העם, היה סופר ואיש רוח משפיע ונמנה עם ראשי הוגי הציונות. הוא נחשב לאבי זרם הציונות הרוחנית ודגל בחיזוק חיי התרבות והרוח של העם היהודי.
נולד באוקראינה למשפחה חסידית. בבגרותו התרחק מהדת ולמד לבדו ובמסגרות שונות תחומים מגוונים ובהם מתמטיקה, דקדוק עברי, ספרות, מדע, פילוסופיה ושפות שונות. מ-1884 הצטרף לכינוסי תנועת "חיבת ציון". ב-1896 ייסד את הירחון העברי "השילוח" והיה עורכו הראשי. בשנת 1889 פרסם אחד העם בכתב העת "המליץ" את מאמרו הנוקב והחשוב, "לא זה הדרך!", שבו התנגד בחריפות לדרכה של חיבת ציון. לדעתו, התנועה מיהרה מדי לעודד את יהודי העולם לעלות לארץ, ולכן תנאי החיים ביישוב קשים מאוד והוא אינו מסוגל לקלוט המוני עולים. במקום זאת, קרא אחד העם לטפח בארץ מרכז רוחני-יהודי איכותי, שיפעל להתחדשות תרבותית ומוסרית ולחיזוק הרגש הלאומי בקרב יהודי העולם, עד שבבוא היום תוכל לקום בארץ מדינה יהודית. אחד העם ראה ביהדות זהות לאומית-תרבותית עם זיקה למסורת. בפרסום המאמר ייסד את זרם הציונות הרוחנית, והגדיר את הזהות היהודית-לאומית כחילונית. על המאמר חתם לראשונה בשם העט אחד העם, שביטא את תחושתו שהוא מייצג אדם יהודי פשוט המוטרד מגורל עמו.
יהושע חנא רבניצקי (1859– 1944) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט. ידוע בעיקר בשיתוף הפעולה שלו עם חיים נחמן ביאליק בהוצאה לאור של מיזמים שונים, ובראשם: "ספר האגדה", שבו כינסו מבחר גדול מאגדות חז"ל שהופיעו בתלמוד ובמדרשים. רבניצקי נמנה עם חסידיו של אחד העם, היה שותף לתורתו הציונית, ואף היה ראש הלשכה באודסה של האגודה הסודית מיסודו: "בני משה". בשנת 1921 עלה לארץ ישראל בקבוצה גדולה של סופרים עבריים.

אלחנן ליב לוינסקי (1857 – 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה"). היה ידיד קרוב של אחד העם, השתתף במספר קונגרסים ציוניים ופרסם מאמרים רבים בעיתונים הפרדס והשילוח.
יוסף גדליה קלַוְזְנֶר 1874-1958, היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1958. נולד בליטא וניהל את בית המדרש החדש למורים עבריים באודסה. עלה לארץ ישראל ב-1919 באונייה "רוסלאן" יחד עם אישים רבים שהשפיעו מאוחר יותר על החברה והתרבות העברית בארץ, ובהם רחל המשוררת. ממקימי האוניברסיטה העברית והעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית.
שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים ( 1836 -1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה. נולד בבלארוס ולמד בצעירותו במספר ישיבות במזרח אירופה. הווי החיים שספג שם השפיע רבות על יצירותיו. בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית.