האם יהודים יכולים לוותר על הייחוד היהודי כדי להטמע בחברה הסובבת אותם?
ומה הביאה העת החדשה בכנפיה? האם היהודים יכולים להיות ככל האדם? במאות ה-18 וה-19, שאלה זו טרדה את מנוחתם של הוגים באירופה שביקשו לקדם את עקרונות הנאורות, ובהם סובלנות ושוויון אזרחי.
הוגים שונים העלו על נס את היכולת לצור את האדם מחדש בדמות אזרח חופשי ברוחו ואדיר במעשיו. במסגרת זו ביקשו גם "לתקן" את היהודים ולהפוך אותם לאזרחים "מועילים".
בתמורה למהפך המובטח, היהודים עצמם נדרשו להניח למנהגים שהבדילו אותם מהחברה הסובבת, ולוותר גם על האוטונומיה הפנימית של קהילותיהם.