איתמר שגיא (נ. )1966
לבד על הגג, שבתות וחגים, 2015
קטיפה סינתטית, חוטי כותנה, חוטים מוזהבים וחוטי לורקס, סרטים מוזהבים,
חרוזי זכוכית, פאייטים, בד פשתן, תחרת פשתן, פתיל, סרטים תעשייתיים
באדיבות אוסף לאוניד וטטיאנה נבזלין
חייב לדעת
רקמה / כיסוי חלה הוא בד מיוחד שנועד לכסות שתי חלות המוצבות על שולחן האוכל בתחילת ארוחת שבת או יום טוב. הנחת החלה בין מפת השולחן ובין כיסוי החלה מעל מתייחס למן שאכלו בני ישראל ביציאת מצריים. משה אמר לבני ישראל כי המן ייפול עליהם משמיים בכל יום. אבל, בגלל קדושת השבת, המן לא ייפול בשבת אלא ייפלו שתי מנות של מן ביום שישי, המספיקות לשישי ושבת (שמות 16:22-26) זו הסיבה לשימוש בשתי חלות בארוחות שבת וחג, המסמלות את מנת המן הכפולה שירדה ביום שישי. כל בוקר בני ישראל מצאו את המן בשדות, מוחזק בין שתי שכבות טל לשמור על טריות. שכבת טל ראשונה נפלה לאדמה, מעליה נפל המן ומעליו שכבת טל נוספת שכיסתה את החלות כך שהיו ארוזים בטל כמו מעין תיבה. לכן מניחים את החלות מתחת לכיסוי ומעל למפת השולחן כדי לשחזר את הנס של המן בשולחנות ארוחת השבת. מכסים את החלה על מנת לא לבייש אותה בזמן הברכה על היין, ומהווה שיעור על החשיבות של לא לבייש בני אדם.
מידע נוסף
כותרת העבודה מבוססת על השיר שכתב יעקב רוטבליט (1987) ויהודית רביץ שרה אותו. השיר מדבר על אישה בודדה המסתכלת על משפחתו השמחה של אהובה מרחוק, בעוד היא איננה חלק ממנה. שבת היא ארוע משפחתי ויוצרת אצל צעירים רבים תחושה של חוסר תמיכה ומיקום חברתי קחוק מהמרכז החברתי. הצגת היצירה הזו באוסף המוזיאון, מדגישה כי השבת מיועדת לכולם ולפעמים השבת יכולה להיות בודדה. איתמר שגיא הוא מעצב טקסטיל, המפתח שפת רקמה חדשה. הוא משתמש ברקמה כאמנות וכצורת עיצוב ולוקח את הקראפט לדרגה הבאה. יודאיקה מסורתית מניחה תמיד את הסמלים העיקריים במרכז קומפוזיתיה סימטרית. עבודה זו הינה א-סימטרית ומפותלת, המשתפת את העובדה שהעולם אינו תמיד מקום מושלם. ניתן לראות עבודה נוספת של האמן, גלימת התורה, באולם בתי הכנסת בקומה הראשונה.
