תעודת הגרלה לטובת יתומות יהודיות

הלדינו לא השתנתה לעומת הספרדית המודרנית כך שניתן ללמוד דרכה על השפה הספרדית בימי הביניים והתפתחות השפה מאז ועד היום. מכיוון שהלאדינו היתה נפוצה בארצות שונות, אוצר המילים שלה מכיל גם מילים בשפות נוספות כמו פורטוגזית, איטלקית, ערבית, טורקית ועברית. לאורך השנים חלה ירידה במספר דוברי הלדינו בעולם. הירידה נובעת מהטמעות בתרבות הקיימת ורצון להשתמש בשפה הקיימת בארץ המגורים וכן מהתייחסות שלילית לשפה עצמה. כיום ניתן למצוא תכנית רדיו שבועית בלאדינו בישראל ובספרד ומרכזים רבים המבקשים לחקור ולשמר את השפות הנעלמות. בשנת 1908 התכנסה ועידת טשרנוביץ בהשתתפותם של סופרים יהודים ידועים והוחלט כי היידיש הינה שפה לאומית של העם היהודי. כמענה לכך, התכנסה ועידה ללשון העברית בוינה בשנת 1913. הוקמו בתי ספר נפרדים ליידיש לעברית "ספרדית" ולעברית אשכנזית. מלחמת השפות בין היידיש והעברית התחוללה במלוא הכוח. העברית נרדפה בברית המועצות והיידיש בארץ ישראל. בארה"ב התגבשו שני מרכזים ספרותיים, ביידיש ובעברית. לאחר מלחמת העולם הראשונה, היידיש היתה השפה השולטת באירופה והעברית בארץ ישראל.
לאחר מלחמת העולם השנייה קמה עיתונות יידיש בפולין, אולם הלכה והצטמצמה בעקבות עזיבת היהודים את פולין ובעקבות השתלטות הקומוניזם עד שנפסקה כליל בשנת 1948. בשנות ה-50 וה-60 יצאו לאור מספר עיתונים ביידיש בעיקר בארגנטינה, אורוגוואי, ארה"ב, קנדה וצרפת וכמובן ישראל, בתפוצה יומית, שבועית וחודשית. בסביבות 1980 החלה פריחה מחודשת ליידיש וללאדינו בישראל. אחרי המהפך הפוליטי בישראל בשנת 1977, החלו לתפוס מקום הלאומים השונים, הוקמה הרשות הלאומית ללאדינו ע"י הנשיא יצחק נבון ובמקביל גם הרשות הלאומית ליידיש. בשנת 1987 הוקם "היידישפיל", תאטרון שהצגותיו ביידיש. אפילו הספר הארי פוטר תורגם ליידיש בשנת 2020 ואלף העותקים הראשונים שלו נחטפו מהמדפים. אולם היידיש זכתה להתייחסות לא רצינית. הסתכלות נוסטלגית, על ההומור ועל החיים של פעם, לא כשפה חיה.