תעודה ומדליה שקיבל הרולד באומגרטן (1925–2016), חייל יהודי-אמריקאי, על השתתפותו בנחיתה בנורמנדי, לצד אותות מלחמה וסיכות שקיבל בגין השתתפותו במלחמת העולם השנייה
אותות מלחמה וסיכות, ארה"ב, 1944 | מדליית זיכרון, ארה"ב, 1999
אותות וסיכות: סרטי בד, מתכת, אמייל
תעודה: נייר מודפס
מדליה: סרטי בד, מתכת זהובה
מתנת הרולד באומגרטן (העשל בן משה ורחל דבורה)
חייב לדעת
הרולד “האל” באומגרטן, בעל ״כוכב הארד״ של צבא ארצות הברית, הוא אחד מסמלי התרומה היהודית לצבא האמריקאי במלחמת העולם השניה. כחצי מליון יהודים אמריקאים – וכמעט כל הגברים בגיל גיוס – התנדבו לכוחות המזויינים מתוך מוטיבציה להביס את אדולף היטלר ושותפיו ולהגן על ארצם.
באומגרטן נולד ב-1925 בברונקס, ניו יורק והיה תלמיד מצטיין שהחל כבר בגיל 16 את לימודיו באוניברסיטה. כעבור שנה ניסה להתגייס לקורס טיס ונדחה, ובגיל 18 עזב את הוריו ושתי אחיותיו למלחמה באירופה כחלק מחטיבת הרגלים ה-29 של הצבא. ב-6 ביוני 1944 היה בכוח הפולש בחוף אומהה כפי שכונה אזור הפלישה בנורמנדי. לפני הקרב צייר מגן דוד על אפוד הקרב שלו.
החטיבה הלא מנוסה נתקלה בכוח גרמני מנוסה והתפתח קרב עקוב מדם. עשרות מחבריו נהרגו והוא עצמו נפצע שלוש פעמים ביום הראשון ועוד פעמיים ביום השני. הוא עבר 23 ניתוחים לפני ששרד והוחזר לארצות הברית.
בשובו לארצות הברית סיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק והיה למורה למדעים בתיכון. בהמשך עבר לפלורידה, למד רפואה, והיה רופא באזורים העניים ביותר בג׳קסונוויל. באומגרטן היה ידוע בכך שטיפל בחולים שכל שיכלו לשלם לו היו פירות או ירקות שגידלו בחצרותיהם.
הוא הפך פעיל מאד בהנצחת מורשת הכוחות והנופלים בנורמנדי. הוא כתב שני ספרים על הנושא, השתתף בסיורים לנורמנדי -שם פגש ב-1988 את החובש שהציל את חייו, ותרם הרבה מפריטי החייל שלו ואת שעונו למוזיאון מלחמת העולם השניה בניו אורלינס. מלבד עיטורי צבא ארצות הברית זכה לעיטורים מטעם בעלות בריתה של ארצות הברית.
ראיונות שהעניק להיסטוריון סטפן אמברוז הפכו את סיפורו השראה לסטיבן שפילברג לסיפור סצינת הפתיחה המונונמטלית של הסרט ״להציל את טוראי ריאן״.
הראלד "האל" באומגרטן" נפטר ב-2016 והוא בן 91. הוא נקבר בבית העלמין היהודי של ג'קסונוויל, פלורידה. אשתו של באומגרטן, ריטה, תרמה שניים מעיטורי הכבוד להם זכה לטובת תצוגת הקבע החדשה.
