תמונה: שחר ושרילי בקשי וילדיהם: יקיר ציון, אבישג שרה, נועה ואורי

אשתי ואני השתדכנו . אנו מאותה שכונה . לא הכרנו לפני. ראיתי אותה מגיעה לבית הכנסת בו אביה הוא הגבאי ואני הייתי יד ימינו של הרב.
דרך הרב ביקשתי סיוע להכיר ולהיפגש איתה , יצאנו וכבר בפגישה הרביעית תוך שבועיים הצעתי לה נישואין והיא הסכימה.
קירבה ליהדות: היא דוסית מבטן ולידה (הוריה חזרו בתשובה טרם לידתה).
אני ממשפחה מסורתית (לא הייתה שמירת שבת בבית וכו׳ אלא רק מסורת)
חזרתי בתשובה תוך כדי שאבי ז״ל חלה. ומאז סחפתי את משפחתי (טרם נישואיי) לחיק היהדות- שבת, כשרות הדוקה, תפילות וכו׳.כשהתחתנתי הייתי כבר דתי.
אשתי גננת לחינוך מיוחד. אני עו״ד עצמאי.
התחושה מאוד נעימה. מרגשת, בעלת גאווה, שייכות למשפחת המוזיאון המפואר.תחושת שליחות וגם ״הלם״ כזה מגודל התמונה ומיקומה במוזיאון.
אנו משווקים את המוזיאון לאחר שביקרנו בו בכל שיחה עם מכרינו ושלחנו לשם לדעתי מאות משפחות עד היום.
אנו מודים למשפחת המוזיאון ״אנו״ על הכבוד שניתן לנו .
ושמחים מאוד על התמונה שנבחרה ומקבלים מחמאות עליה. רק אני אישית פחות מרוצה מאיך שיצאתי בה אבל לא בגלל הצילום. אלא פשוט קשה יותר לזהות אותי עם הכובע במבט ראשון. אבל כמובן שבסדר ותודה