תמונה: רמב"ם

רמב"ם
נולד 1138 בקורדובה באנדלוסיה, שם עוצבה תפיסת עולמו. בעקבות עליית המווחידון 1148 (מוסלמים רדיקליים) החל לנדוד עם משפחתו (קץ תקופת תור הזהב האנדלוסי, שאופיינה בהשפעות מדע ומחשבה הערבית).
1159 היגר לצפון אפריקה עם משפחתו, גם שם מוואחידון דרשו להתאסלם או למות. הרמב"ם פסק שמי שהתאסלם מאונס ולמראית עין לא חטא. התחיל לעסוק ברפואה במצרים, מקצוע טוב לעסוק בו בכל מקום, דגל בטיפוח הבריאות באמצעות רפואה מונעת, של הגוף ושל הנפש. בנוסף, בעלי השררה העדיפו רופאים יהודים מפני שלא היה להם כוח ולכן ניתן היה לבטוח בהם. 1166 הגיע לפוסטאט שבמצרים ושם פעל עד לפטירתו בשנת 1204. עם בואו נחשב לסמכות הלכתית עליונה. התמנה לרופא של ווזיר של צלאח אדין.
את חיבוריו הגדולים חיבר לאחר שעזב את ספרד: פירוש המשנה (גיל 23- 30), משנה תורה- חיבור הלכתי גדול (בשנות ה40 לחייו), מורה נבוכים (בעיצומה של הקריירה הרפואית הגדולה שלו בארמון הסולטן בקאהיר). פירוש המשנה ומו"נ נכתב בערבית יהודית, משנה תורה בעברית.
שינוי בסיסי של עולם ההלכה ממערכת מפוצלת של מקורות ודיונים למערכת חד משמעית ופסקנית. "משנה תורה" מעניקה מבנה סדור, אחיד, כולל, ממצה וחד משמעי. מעשה חסר תקדים שקומם עליו רבים.
שינוי בתודעה הדתית: 1. מאבק בהאנשת האל, הרמב"ם רואה בה אלילות תודעתית. 2. התגלות האל באמצעות הסדר הטבעי (חייב את הרמב"ם לפרש מחדש מושגים כמו השגחה, בריאה, נבואה, התגלות, שבנויים על שבירת הסדר). 3. ביטול ההבחנה בין המסורת היהודית לחכמה לא-מסורתית , הפילוסופיה היא כלי לאהבת האל ויראתו (אריסטו ופרשניו המוסלמים אלפראבי, אבן רושד). במקרה של סתירה מפרש את המסורת כך שתתישב עם הפילוסופיה. מעגן את השינויים האלה לא רק במורה נבוכים אלא גם בחיבור ההלכתי.