תמונה: רבנו גרשום

חייב לדעת

מכונה גם רבינו גרשם מאור הגולה. הגדול שבחכמי ישראל בגרמנה לפני תתנ"ו. "המאור הגדול"
( רש"י יותר את הדימוי, שלושת רבותיו למדו אצל רגמה) נאמר עליו שתקנותיו כאילו ניתנו בסיני. תרם רבות להפצת התורה שבע"פ ובכתב באשכנז ומחוצה לה והשפיע רבות בתקנותיו לגבי סדרי הקהילה.חכמי ספרד וצרפת למדו אצלו.
נולד 950-960, נפטר תשפח (1028). ראשית מאה 11, חי במגנצא שבגרמניה (אולי ממץ במקור). עמד בראש ישיבה בייסודו.
אביו יהודה, אחיו מכיר ת"ח. אשתו לה נישא כאלמנה. הבן שלו המיר בתקופת השמד (אולי בגזירות במגנצא 1012).

ייחודו היה בכך שסמכותו התורנית והציבורית היתה פרוסה במרחב הפוסט-קרולינגי. הוא פעל בדרכים שעודדו יצירתיות,דמוקרטיה ונתנו סמכות לציבור. עודד את תלמידיו לכתוב את פירושיהם לתלמוד בזמן שלמדו לפניו,לאו דווקא מחוייבות מוחלטת ללימוד של הרב.
שימש דוגמה לבאים אחריו ופעל רבות לעשייה ציבורית במקביל להיותו גדול בתורה. בנוסף, חיבר פיוטים.
התייחס לבעיות שהטרידו בני אשכנז- יחס לאנוסים, הלוואות בריבית לנכרים, סחר עם נכרים בימי חגם וסמכותו של שלטון הקהל.
דגל בכך שלא מזכירים לאנוס את השתמדותו, כדי להקהל על החזרה ליהדות (כהן נושא כפיים).
מטרתו היתה לחזק את ההנהגה המקומית, להפוך את הנהגת הקהל לבית דין משום שבקהילות רבות היו חסרים תלמידי חכמים שיכריעו.