משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית. מרוקו, המאה העשרים
חייב לדעת
רבי דוד בוזגלו (1903– 1975) נולד בזאווייא הסמוכה למרקש מרוקו. בגיל 3 התייתם מאמו, בגיל 12 התייתם גם מאביו וגדל אצל משפחות זרות. למד תלמוד תורה ופיוט ושירה. בהיותו כבן 16 עבר לקזבלנקה, שם המשיך בלימודיו התורניים, במקביל, המשיך ללמוד פיוט ושירה עברית וכן מוזיקה ערבית ואנדלוסית.
רבי דוד לקח תפקיד מרכזי ביצירת אתוס חדש לקהילה, בין היתר על ידי יצירת תשובת-נגד לתרבות הלא-יהודית בדמות כתיבת פיוטים והלבשתם על לחנים פופולריים. בכך הצליח למשוך את הדור הצעיר אל בית הכנסת. ובנוסף, תיווך והשכין שלום במחלוקות הלכתיות ואחרות שפרצו בקהילה.
בשנת 1965 עלה לישראל והתיישב בקריית ים. בשנותיו הראשונות בישראל נדד בין יוצאי מרוקו באזורי הפריפריה, בעיקר בדרום הארץ כאשר הוא עיוור וללא תשתיות תחבורה טובות. בפעילותו זו תרם להחייאת תרבות הפיוט בישראל, ובפרט החייאת שירת הבקשות וקובץ הפיוטים "שיר ידידות". הלך לעולמו ב-31 ביולי 1975 ונקבר בקריית ביאליק.
מידע נוסף
הוא השתתף בייסוד חברה להפצת עברית ומסורת יהודית בשם "מגן דוד". ולקח חלק במועדונים לעברית שפעלו בקזבלנקה, כדוגמת מועדון "חובבי השפה". ערך והגיה ספרים בעברית, בהם קובץ החיבורים והשירים של המלומד חיים סוסיא, שערך עם הרב דוד שושנה. בהשראתו, חיברו המורים לעברית נסים אדהן ואליהו ואזנה מקזבלנקה ספר על השפה העברית.
בשנת 1923 החל לשמש כמורה לעברית ודקדוק בקזבלנקה, בכיתות של "מגן דוד" ובבתי הספר של מוסדות "אם הבנים" בעיר. במקביל לעבודתו כמורה עבד כחזן ופייטן בקזבלנקה, ופעל למיסוד שירת הבקשות בשבתות החורף. הקים מקהלות נערים, שלמדו מפיו בשעות שלאחר לימודי בית הספר, וליוו אותו בפיוטים. העביר חוגים לפיוט גם עבור מתבגרים ומבוגרים. הופיע בכנסים, אירועים והילולות, ושמו התפרסם במרוקו בקרב יהודים וערבים כאחד.
עם פטירת בנו הצעיר קיבל על עצמו הגבלות. הפסיק להופיע באירועים עם תזמורת, סירב להצטלם או להקליט את ביצועיו הווקאליים, ואף לקבץ את שיריו בספר. בצעירותו סבל מליקוי באחת מעיניו, ובגיל 40 לערך איבד את מאור עיניו. הוא ראה בכך אות משמיים, והחמיר את ההגבלות שקיבל על עצמו לאחר פטירת בנו.
בתקופת חייו במרוקו כתב בעיקר שירים ופיוטים בנושאי גלות וגאולה וכמיהה לירושלים ולארץ ישראל, לאחר שעלה לישראל כתב בעיקר שירים שעסקו בשבחי ארץ ישראל, והבולט שבהם הוא השיר אך בך מולדתי, שכתב עם הגעתו ארצה, ובו דו-שיח בינו לבין המולדת. בתקופת מלחמת ששת הימים כתב כ-20 שירים סביב נושא המלחמה.
