תמונה: מולאנא שאהין שיראזי

חייב לדעת

משורר יהודי פרסי שחי במאה ה-14. נחשב לגדול משוררי יהדות פרס והראשון לחבר שירה בפרסית יהודית (ניב יהודי של פרסית הנכתב באותיות עבריות).
יצירותיו הגדולות כתובות בצורה של אפוס ( סוגה (ז'אנר) של שירה פולקלוריסטית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים) ודומות לאפוסים הקלאסיים של התרבות הפרסית כגון ה"שאהנאמה" והפואמות של המשורר המפורסם נזאמי.
שאהין חיבר מספר פואמות ארוכות העוסקות בסיפורי התנ"ך. יצירותיו כוללות בין היתר את "בראשית-נאמה", "מוסא-נאמה" ו"ארדשיר-נאמה" (עוסק במגילת אסתר), שכל אחד מהם כלל אלפים רבים של בתי שיר. החיבורים מעידים על שליטתו הגבוהה של המשורר במסורת הפואטית הפרסית. יצירותיו מחברות את סיפורי התורה והמדרש ביחד עם מוטיבים מהמסורת האגדתית הפרסית.
יצירותיו של שאהין היו ידועות בקרב יהדות פרס בשם "שרח שאהין על התורה" (הסברפרשנות שאהין על התורה) וזכו להוקרה לאורך הדורות.
מספר משוררים יהודים-פרסים לאחר זמנו של שאהין, כגון המשורר עמראני (1454-1536), המשיכו את מסורתו וחיברו אפוסים דומים בסגנונם גם על חלקים נוספים של התנ"ך.

התייחסות לרקע והאיור עצמו:
באיור ניתן לראות את שאהין, כשהוא כותב על דף ממנו יוצאות מילים בפרסית אך באותיות עבריות – סמל לפואמות שכתב בפרסית יהודית. בין הפואמות שכתב נמצא "מוסא-נאמה" – ואכן אנו רואים את משה הקטן בתיבה בתחתית התמונה. סביב התמונה ישנם עיטורים פרסיים רבים, סמל למוצאו.