מנהיג מרד התפוצות של היהודים ברומאים בקירנאיקה. ההיסטוריון הרומי אוסביוס כינה אותו "מלך". לוב, המאה השנייה לספירה
חייב לדעת
מרד התפוצות היה השני מבין שלוש מרידות גדולות של היהודים בשלטונות הרומיים במחצית השנייה של המאה ה-1 לספירה ובמחצית הראשונה של המאה ה-2. קדם לו המרד הגדול (66–73) ואחריו פרץ מרד בר כוכבא (132–135). אף שמרד זה הוא הפחות ידוע מביניהם, הסיבות לו הן זהות, הרצון לחזור לישראל ומאבק בין התרבות ההלניסטית ובין התרבות היהודית. התוצאה הטרגית זהה בשלושתם. מסופר כי במרד ביצעו היהודים מעשי זוועות בתושבים הרומאים והיווניים באזור. בהתקפה הראשונה ניצחו היהודים את היוונים, שנמלטו ומצאו מקלט באלכסנדריה. היוונים המובסים כלאו באלכסנדריה את היהודים שהיו בעיר וטבחו בם, בזמן שהמורדים היהודים מקירני המשיכו לפשוט על מחוזותיה של מצרים, תחת הנהגתו של "המלך שלהם", לוּקוּאַס. נראה כי לוקואס משך אליו תקוות משיחיות. "לוקואס" אינו שם יווני, אלא ככל הנראה לובי מקומי, וייתכן והיו לו שני שמות. הוא היהודי היחיד הנזכר בשמו במקורות המתייחסים למרד היהודי בקירנאיקה ובמצרים. דיכוי המרד נמשך זמן רב ובסופו הושמדה אוכלוסיית יהודי מצריים ויהודים לוביים רבים. קהילת אלכסנדריה, העשירה והמשגשגת ביותר בתפוצות – חרבה, ובית הכנסת המפואר שהיה בה הושמד. רבים מאוד נהרגו, והקהילה לא שבה לעולם למצבה הקודם.