תמונה: לווטר ולסינג מבקרים אצל משה מנדלסון

לווטר ולסינג מבקרים אצל משה מנדלסון צייר: מוריץ דניאל אופנהיים, 1855

חייב לדעת

הפולמוס בין משה מנדלסון לכומר יוהן קספר לווטר, ותמיכתו הפומבית של לסינג בידידו היהודי, היוו עבור יהודי גרמניה במאות ה־18 וה־19 סמל למתח שבו היו נתונים בעידן הנאורות: היו אנשים כמו הכומר שדרשו מהם להשתנות כדי להתקבל בחברה הכללית, והיו מי שקיבלו אותם ללא תנאי כמו לסינג. הצייר היהודי מוריץ אופנהיים המחיש את סצנת הוויכוח ביצירתו המפורסמת שבה משמש משחק השחמט סמל לקרב המוחות בין מנדלסון ללווטר, בעוד לסינג משקיף על המתרחש.

מידע נוסף

וטהולד אפרים לסינג נולד ב־1729 בקמנץ שבסקסוניה ליוהן גוטפריד לסינג, כומר פרוטסטנטי ומחברם של ספרים תאולוגיים, וליוסטינה סאלומה פלר. לסינג הפך לאחת הדמויות החשובות בקרב אנשי הנאורות הגרמנית, דגל בחשיבה רציונלית והתנגד לקבלתן של דוגמות דתיות מבלי להעביר אותן תחת שבט הביקורת השכלית ומתח ביקורת על הממסד הכנסייתי, בשל כך נכנס לסינג לא פעם לפולמוסים קשים עם אנשי כנסייה. יוהאן קספר לווטר (1741-1801) נולד בציריך ובשנת 1769 הוסמך ככומר. באותה שנה החלה "פרשת לווטר": לווטר תרגם לגרמנית את ספרו של שרל בונה (Bonnet), תאולוג שווייצרי, ובהקדשה לספר דרש ממשה מנדלסון להפריך את טענותיו התאולוגיות של בונה – או להתנצר. לווטר העמיד את מנדלסון במצב בלתי אפשרי: באותה תקופה, אסור היה ליהודי לפרסם ברבים התנגדות תאולוגית לנצרות. רבים מידידיהם המשותפים של מנדלסון (בהם הרדר וליכטנברג) ולווטר תמכו במנדלסון, אשר לבסוף פרסם איגרת שבה אמר כי הוא נותר יהודי כי הוא משוכנע בצדקתה של היהדות; וכי הוא אמנם מוכן לקבל עקרונות מוסריים רבים בנצרות, אך לא את היסודות הדתיים. לווטר היה חבר של גתה, וזה האחרון העריך מאוד את עבודתו הספרותית.

לקריאה נוספת