בתרבות הצברית ביטא ריקוד ההורה במעגל שמחה גופנית, אמונה בשוויון בין המינים והצהרה על ערכה של הקבוצה.
למעלה: כנס המחולות בקיבוץ דליה. צלם: משה פרידן, 1948
חייב לדעת
"כנס מחולות העם בדליה" התקיים בקיבוץ דליה חמש פעמים משנות הארבעים עד שנות השישים של המאה ה־20. את הכנס יזמה הכוריאוגרפית והרקדנית גורית קדמן (1897–1987), מחלוצות מפעל ריקודי העם והמחול בישראל וזוכת פרס ישראל למחול בשנת 1981. הכנסים התקיימו בשנים 1944, 1947, 1951, 1958 ו־1968, ובהם התפתחה תנועת ריקודי העם הישראליים. הכנס הראשון נערך במטרה להעלות את המורל בעקבות מלחמת העולם השנייה, השמועות סביבה והמצב הכלכלי הקשה בישראל. בכנס זה השתתפו 14 קבוצות מחול, אחת העיתונאיות שסיקרו אותו היתה לאה גולדברג שכתבה ביקורת על תלבושות המשתתפים. הכנס השני משך קהל גדול יותר והשתתפו בו כ5000 רקדנים, ואפילו רקדנים ערבים מכפרי הסביבה השתתפו בו. אולם המחלוקת הגדולה ביותר היתה סביב מועד הכנס, הכנס התחיל בשישי בערב והסתיים בשבת בערב וגרר ביקורות קשות מצד חוגים יהודיים על חילול שבת. בן גוריון אף שלח מכתב למזכירות היישוב בו הביע צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אבל למרות זאת, אנשי הקיבוץ, מיסודה של תנועת "השומר הצעיר", המשיכו עם התוכנית כרגיל. מסורת פסטיבלי ריקודי העם נמשכה עם ייסוד פסטיבל כרמיאל בסוף שנות השמונים.