המלך האחרון של ממלכת חמיר, שהשתרעה על פני שטחים נרחבים בחצי האי ערב. כינויו ניתן לו על שום תלתליו השחורים. תימן, המאה השישית
חייב לדעת
יוסף ד'ו נואס (460 -525) רוב המלכים בשושלת של ממלכת חמיר היו יהודים וכן רבים מהתושבים בממלכה היו יהודים, גם התושבים הלא יהודים היו שותפים לאמונה מונותאיסטית שהושפעה מהיהדות. בתחילת המאה ה-6 ממלכת חמיר הפכה למדינת חסות של קיסרות אקסום הנוצרית, ועם מותו של המלך הנוצרי מדיקאריב יאפור בשנת 522 החליט ד'ו נואס למרוד בשלטון הזר. הוא טבח בנוצרים והעלה את כנסיותיהם באש. תלונה של נוצרי שהגיעה אל קונסטנטינופוליס עוררה את זעמם של הקיסרים הנוצרים, ביניהם כלב קיסר אקסום. הוא ניסה לפלוש לממלכת חמיר אך ד'ו נואס הצליח לעצור בעדו ואף לכבוש שטחים נוספים. עם זאת, בפעם השנייה שהחבשים ניסו לפלוש לממלכתו הם כבשו את הממלכה ומאז לא ידוע מה קרה לד'ו נואס. ע"פ גרסה אחת הוא התאבד בדהירה לים וע"פ גרסה אחרת הוא הוגלה למקום מושבם של קהילת ביתא ישראל. ע"פ מקורות נוצרים יוסף ד'ו נואס היה בקשרים עם חכמי טבריה, שהייתה אז מרכזם של היהודים בארץ ישראל.
על הציור:
בציור נראה יוסף לבוש בגדים מלאכותיים ובראש כתרו מצויר מגן דוד המסמל את החיבור שלו ליהדות. ברקע עיטורים בסגנון תימני.
