היסטוריון, מפקד הגליל במרד הגדול נגד הרומאים. בשנים שלאחר המרד כתב את ההיסטוריה של המרד וחיבורים היסטוריים אחרים. ישראל, המאה הראשונה לספירה
חייב לדעת
יוסף בן מתתיהו נולד בירושלים למשפחת כהנים מיוחסת ונצר למשפחת החשמונאים, בעל מעמד חברתי גבוה בשל ייחוסו המשפחתי, מה שהוביל למינויו למפקד הגליל ע"י נכבדי ירושלים בתקופת המרד הגדול על אף חוסר הניסיון שלו בארגון צבאי. לאחר קרבות ומשחקי כוח רבים בין צבאו של יוסף לבין ערים וצבאות יהודים אחרים, וגם היתקלויות עם הצבא הרומאי, יוסף מחליט לבסוף להיכנע לרומאים והנציב הרומי טיטוס לוקח אותו בשבי. יוסף מעניק לטיטוס נבואה לפיה הוא יהפוך לקיסר רומאי ובעקבות כך מתחבב עליו. טיטוס מחליט שלא להוציאו להורג ולהעניק לו תנאים טובים בשבי. כשטיטוס אכן הפך לקיסר ונבואתו של יוסף למעשה מתגשמת, הוא מחליט לשחררו ויוסף חובר לרומאים במטרה לדכא את המרד (עד היום ישנו ויכוח בין החוקרים האם זהו מעשה בגידה או שמא רצון תמים להציל את העם שלו ואת ירושלים הקדושה מחורבן). לאחר שנכשל בלעצור את המרד נסע יוסף יחד עם טיטוס לרומא וקיבל ממנו אזרחות רומית רשמית. שם כתב יוסף את כל יצירותיו ההיסטוריות – מלחמת היהודים, קדמוניות היהודים, חיי יוסף ונגד אפיון. כל ה-4 השתמרו לדורות בשלמותן, וכתביו מהווים מקור משמעותי ומרכזי ביותר לידע שיש לאנושות כיום על ימי הבית השני.
על הציור:
בציור נראה יוסף רכון מעל סופר בעודו כותב את כתביו, כשברקע נראה קרב בין הרומאים ליהודים במהלך המרד הגדול.