דיין בבית הדין היהודי באנטוורפן, וכן סוחר יין. בלגיה, המאה ה-13
חייב לדעת
בתעודה משנת 1286 מוזכר איש בשם "דניאל היהודי", שעבר מהעיר קלן שבגרמניה לעיר אנטוורפן שבבלגיה. בתעודה כתוב כי הוא היה סוחר יין, מלווה בריבית ודיין בבית הדין היהודי (שופט הלכתי). מלבד התעודה הזו אין שום אזכור לדמות זו. בתקופה זו הרוב המוחץ של היהודים עסקו בהלוואה בריבית, מה שעורר כלפיהם אנטגוניזם ושנאה רבה. העדות הראשונה לקיומם של יהודים באנטוורפן היא בצוואתו של הנדריק השלישי משנת 1261, שהביע את רצונו שהיהודים כולם יגורשו וקהילתם תיחרב משום שכולם מלווים בריבית קצוצה. עם זאת, בשנת 1292 העניק יוהאן הראשון כתב זכויות בו נמנים היהודים בין תושבי העיר. בעקבות המגפה השחורה (שנת 1348) הואשמו היהודים בעיר בהרעלת בארות, החלה רדיפת יהודים בעיר והקהילה היהודית באנטוורפן נעלמה לחלוטין. לאורך השנים, בין השאר בעקבות גירוש ספרד ולאחר מכן המהפכה הצרפתית, חזרו יהודים רבים להתיישב באנטוורפן. היום הקהילה היהודית בבלגיה היא ה-4 בגודלה באירופה.
על הציור:
בציור נראה הרב דניאל מוזג יין, כשברקע מרתף יינות/יקב ואיורים של ענבים אופייניים לתקופה זו. הרב דניאל חובש כובע שאפיין מאוד יהודים בתקופה זו וממנו התפתח רעיון הכיפה. בנוסף, ישנו איש בתמונה המעניק לדניאל שק כסף, מה שמסמל (כנראה) את היותו מלווה בריבית.