תמונה: ההלכה היהודית לדורותיה

חייב לדעת

תורה שבעל פה מתייחסת למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתנ"ך. אלא עברו בשינון ולמידה מרב אחד לתלמידיו דור אחר דור. בתקופת חז"ל עברה התורה שבע"פ תהליך קאנוניזציה והותר לכתוב אותה, מאז נכתבו המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, התלמודים, פרשנות התלמוד, קובצי שאלות ותשובות וספרי הלכה. לפי הרמב"ם יש שלושה סוגים של תושב"ע: *הלכות מקובלות- פירושים למצוות התורה שהתקבלו *דרש היקש וסברה – שאלות חדשות או הלכות שנשכחו ויש צורך להחליט איך לנהוג מחדש, כיום נמנעים מחידוש דרשות *גזירות ותקנות – הרחבות על מצוות התורה או ביטול תקנה מסוימת. עד המאה ה20 אסור היה ללמד נשים תושב"ע. הלכה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג ועוסקת בנושאים שונים ורבים. התפיסה המסורתית גורסת שההלכה אמורה להשתמר בדיוק כפי שנקבעה במקור ולא להתפתח ולהשתנות בהתאם לשינויי תפישה חברתיים ולא מסיבות אחרות. הקונסרבטיבים והליברלים מתייחסים להלכה כדינמית שמתאימה עצמה לתקופה, זו אבן מחלוקת גדולה בין הזרמים השונים.