האחים סאלח ודאוד אלכוויתי היו מחשובי המוזיקאים בעיראק. בשנות השלושים הם היו חביביו של בית המלוכה העיראקי, וסייעו להקים את תזמורת הרדיו הלאומית של עיראק. עם עלייתם ארצה בראשית שנות החמישים הפסיקו להשמיע את יצירותיהם בעולם הערבי, ובישראל נדחקה המוזיקה שלהם לשוליים.
חייב לדעת
האחים סאלח ודאוד אל כוויתי היו מוזיקאים וזמרים יהודים- עיראקים בתחילת המאה ה-20 ונחשבו לגדולי המוזיקאים בעיראק ולממציאי המוזיקה העיראקית המודרנית, השכילו להכניס אלמנטים חדשניים לתוך המוזיקה המסורתית. הם הופיעו בארמון המלך העיראקי ואף כתבו שיר לאום-כולתום. לאחר עלייתם למדינת ישראל בשנת 1951 החל תהליך מחיקתם מההיסטוריה העיראקית, הלחנים שהלחינו סווגו כלחן עממי ושמותיהם נמחקו. גם בארץ לא הכירו ביכולת המוסיקלית שלהם ופרט לתוכנית שבועית בקול ישראל בערבי והופעות מזדמנות בחתונות ובבר מצווה. האחים לא הופיעו מול קהל, לא יכלו להתפרנס ממוזיקה ולא הכירו בהם כמוזיקאים משפיעים וחדשניים.
מידע נוסף
האחים אל-כוויתי נולדו בכווית וכילדים קטנים החלו ללמוד מוזיקה והתגלו כעילוי. המשפחה חזרה לעיראק בשנת 1927 על מנת לפתח את הקריירה המוזיקלית שלהם. הם התבקשו על ידי המלך ראזי להקים את תזמורת הרדיו הלאומית של עיראק ששידרה מתוך הארמון. במאה ה-19 נאסר על המוסלמים לעסוק במוזיקה מכיוון שנחשבה מלאכה בזויה ולכן החלו לעסוק במוזיקה יהודים רבים. בשנת 1951 עלו האחים למדינת ישראל וסדאם חוסיין הוציא צו רשמי למחוק את שמם מכל פרסום רשמי ומתוכניות הלימודים באקדמיה למוזיקה. מאז הקרדיט על שיריהם הפך ל"עממי" ואמנים מוסלמים החלו לשיר את שיריהם ללא אזכור שלהם. בשנת 2000 לאחר הפלת משטרו של סדאם חוסיין, הרבה לאחר מותם, החלו להכיר בעיראק שהשירים המוכרים נכתבו על ידי יהודים והם תפסו את מקומם חזרה בהיסטוריה המוזיקלית העיראקית.
בישראל, בשנת 2011 הוציא דודו טסה, נכדו של דאוד אל-כוויתי, אלבום בשם דודו טסה והכוויתים, טסה עיבד מחדש קטעים מהרפרטואר של הסב ואחיו, והפגיש אותם עם תרגום רוקיסטי עכשווי.
