תמונה: גלילאו מול טריבונל האינקוויזיציה.

חייב לדעת

פרשת משפטו של גליליאו נחשבת לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת ומדע. אך למעשה, עד שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית יחס חיובי וסובלני לעבודתו, ולגלילאו היו יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה. עיקר ההתנגדות אליו נבעה מתמיכתו במודל ההליוצנטרי (השמש במרכז הגלקסיה וכדור הארץ סובב אותה) של קופרניקוס, והיא באה משורות התאולוגים הכנסייתיים, שחשבו שגלילאו פולש לתחומם. אולם השפעתם של אלה הייתה מועטה. ההליך המשפטי נגד גלילאו התקיים בשנת 1633. במהלכו השתמשה הכנסייה גם באיום של עינויים, אך איום זה לא מומש. גלילאו הגן על עמדתו, אך הודה שבחלק מ"הדיאלוג" הרחיק לכת. בסופו של דבר נגזר עליו מאסר ללא הגבלת זמן. על פי מיתוס נפוץ אשר מקובל על חלק מן ההיסטוריונים,בסוף המשפט הכריז גלילאו "ואף על פי כן נוע תנוע" (כרומז לתנועת הארץ סביב השמש) וישנן עדויות על התבטאותו כך בפני חבריו לאחר מכן. השורה מופיעה בציור ספרדי שתוארך לשנת 1643 או 1645, בו נראה גלילאו בצינוק. בשלהי 1633 קיבל גלילאו היתר לחזור לביתו ליד פירנצה בתנאי מעצר בית, שם גר עד סוף חייו תחת השגחה של קציני אינקוויזיציה.