גבר יהודי-טורקי , אוקטביין דלווימרט, מתוך "תלבושות בטורקיה", לונדון, 1802
חייב לדעת
הלבוש המסורתי כלל מכנסיים רחבים, (או "dzagshin") אשר עשויים בדרך כלל משי או כותנה היות ונאסר על הגברים היהודים ללבוש בגדי משי. חולצה, ומעליה מעיל או ז'קט Kaftans ארוך. לפעמים לבוש עשיר כלל שכבות המורכבות מאנטרי (גלימה) מהודקת בחגורה, מתחת לקפטן מרופד בפרווה.
הכובע באימפריה העות'מאנית היה מעין תעודת זהות על הראש, וגילה את הכל על דתו, מקצועו, תפקידו ודרגתו של החובש אותו. ככל שהאדם חשוב יותר, כובעו גדול יותר. בד היה יכול להיכרך בקפלים או בגלילים. הבד הכרוך על הראש נקרא בתורכית דוּלְבֶּנְד, וממנו נגזרה המילה האירופית טורבן – בעברית "מצנפת" – בד שצונפים בו את הראש. לעתים כונתה המצנפת עִמָמָה, בעיקר כשזו התנוססה על ראשם של אנשי דת. וכך נהגו גם יהודי המקום.