תליון עם דמותה של פאטמה, בתו של מוחמד

חייב לדעת

בתליון מופיעה דמות בתו של מוחמד, פאטמה, האשה היהודייה לבשה תליון זה ברחובות משהד על מנת שיזהו אותה כמוסלמייה. משהד הינה עיר מוסלמית דתית אדוקה באיראן. בשנת 1734 הזמין השאה של איראן מספר משפחות יהודיות לגור בעיר משהד כדי שינהלו את אוצרותיו. אולם זמן קצר לאחר המעבר נרצח השאה והיהודים החלו לסבול מהתנכלויות מצד המוסלמים. בשנת 1839 בחג הקורבן, יצאו מאות מוסלמים מהמסגד על מנת להרוג את היהודים החיים בעיר. לאחר יום פרעות, ניתנה ליהודים הנותרים שתי אפשרויות, להתאסלם או למות. היהודים שנותרו בחיים החליטו להתאסלם למראית עין ובחרו בחיים. יהודי משהד גרו בגטו ג'דיד אלאסלאם (המוסלמים החדשים) וחיו חיים כפולים, כלפי חוץ התנהגו כמוסלמים לכל דבר. בימי שישי הלכו למסגד ומיד אח"כ ניהלו קידוש יהודי בבתיהם. פתחו את החנויות בשבת, אולם השאירו ילד בחנות שתפקידו היה לומר למוסלמים, אבא עוד מעט חוזר, עד שנמאס למוסלמים לחכות והמשיכו לחנות הבאה. התפקיד המשמעותי בשימור היהדות היה בידי הנשים. האישה המוסלמייה מחויבת לעטות צ'אדור שמכסה את כל גופה ותחת הצ'אדור הועברו כל צרכי הקהילה מבית לבית, טליתות, ספרי תורה, בשר כשר ועוד. על מנת למנוע נישואי תערובת, כל ילדה עם לידתה התארסה לבן הקהילה. בתחילת המאה ה-20 עלתה לשלטון השושלת הפלאבית וכאשר הונפקו תעודות זהות ליהודי משהד ניתן היה לרשום אותם כיהודים. לאורך השנים, סבלו היהודים מהתנכלויות חוזרות ונשנות. ובשנת 1946 לאחר עלילת דם נוספת, החליטו יהודי משהד הנותרים לעזוב את העיר. חלקם לטהרן, אירופה וארה"ב ורובם עלו לישראל.