תווים ליצירה "מיסה" עם חתימה ותיקונים של לאונרד ברנשטיין

כתב יצירות גדולות שהשפיעו על המוזיקה המודרנית של היום, כגון "קנדיד" (Candide), "סלבה" (Slava), "מיסה" ועוד. ברנשטיין היה המנצח הראשון שהגיש תוכניות טלוויזיה אודות מוזיקה קלאסית, שהתחילו בשנת 1954 ונמשכו עד מותו. היה פסנתרן מחונן ולעיתים ניצח על התזמורת מן הפסנתר. הלחין בסגנונות שונים, מוזיקה תזמורתית, בלט, מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון, יצירות למקהלה, היצירה המפורסמת והמצליחה ביותר שכתב היא המוזיקה למחזמר ולסרט המוזיקלי: "סיפור הפרברים"
ליאונרד (לני) נולד בלורנס מסצ'וסטס. אביו סם ברנשטיין מכר בהצלחה מרובה תכשירי שיער לאמריקניות, ודאג לחינוך מעולה עבור ילדיו, אולם סירב לשמוע על חינוך מוזיקלי. "מוזיקאי לאבא שלי היה ה'כלייזמר' שחי מחתונה לחתונה ומלקט פרוטות למחייתו", סיפר לאונרד. אולם בדרך פלא לבית ברנשטיין הגיע פסנתר מקרובת משפחה שחיפשה להיפטר ממנו. תוך זמן קצר השתלט לני בן העשר על הכלי, והחל לממן את לימודיו כשלימד ילדים צעירים ממנו.
הצליח לנפץ את הדעות הקדומות ונסק כל הדרך למשרה הנחשקת של מנהל הפילהרמונית של ניו-יורק. ברנשטיין היה מודע ליהדותו, והתייחס לנושא זה ברבות מיצירותיו: שילב בהן מוטיבים יהודיים (מן התפילה, קריאת התורה וכדומה) ואף כתב טקסט יהודי (כמו למשל ב"סימפוניית קדיש" או ב"מזמורי צ'יצ'סטר"). ביצירתו הביא לידי ביטוי את התמודדותו האמונית ואת יחסו ליהדות. ברנשטיין אף ביקר והופיע פעמים רבות בישראל, בעיקר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בין השאר חיבר את היצירה "חליל" (1981), שנכתבה לזכרו של ידין טננבוים, נגן חליל צעיר ומבטיח שנהרג בסיני במלחמת יום הכיפורים.
קונצרטים שלו בתל אביב ב-1963 ובירושלים ב-1967 היו התייצבות חד משמעית לצד מדינת ישראל, ואילו הקונצרט ההיסטורי שלו בצל חומת ברלין ב-1989 נחשב עד היום לאחד מהאירועים התרבותיים המשמעותיים שליוו את הסרת מסך הברזל וסיום המלחמה הקרה. בתקופת המקרטיזם נחקר בחשד לקומוניזם אך שוחרר וחזר לנצח על התיזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק.
הסרט התיעודי Bernstein's Wall, בבימויו של דגלאס טירולה ,יצא לאקרנים ביוני 2021, המספר את קורות חייו של ברנשטיין בסרט במילותיו שלו.