שרי לווין (נ. 1947)
הילד היהודי, 2006
ברונזה בשני חלקים
באדיבות אוסף ליאוניד וטטיאנה נבזלין
לווין היא אמנית קונספטואלית אמריקאית. ב"הילד היהודי" (L’enfant Juif), ראשו של הילד והיד הפתוחה מעלים על הדעת את הדימוי האיקוני של הילד המרים את ידיו לאות כניעה בגטו ורשה בשנת 1943. השימוש בזהב ואיכותה הדוממת של הברונזה מעוררים תחושות של אבל ומלנכוליה – ניסיון לעצור את מעברו של הילד מתחום התמימות.
חייב לדעת
שרי לוין (נולדה ב1947) בפנסילבניה, היא צלמת, ציירת ואמנית קונספטואלית אמריקאית. חלק מעבודותיה מכילות רפרודוקציות צילומים מדויקות של עבודות של צלמים אחרים כמו ווקר אוונס ואדוארד ווסטון. עבודתה עוסקת בנושאי הליבה של אמנות פוסט-מודרנית במיוחד קריאת תיגר על רעיונות כמו מקוריות, אותנטיות וזהות. לוין התבלטה כחברה בדור התמונות (picture generation) קבוצת אמנים מניו יורק בסוף שנות ה70 וה80 אשר עבודתם בחנה את המבנה של המשמעות הנסתרת של תמונות בתפוצה נרחבת. במקרים רבים, ניכסו לעצמם את התמונות על מנ לתת להם משמעות ביקורתית חדשה. מאז, לוין יצרה גוף עבודות עצמאי ומורכב מעבודות במגוון מדיות (כולל צילום, ציור ופיסול) לרוב רפרודוקציות עבודות אמנות ומוטיבים מהקאנון ההיסטורי של האמנות המערבית. לקיחה באמנות היא שימוש באובייקטים קיימים או תמונות כמעט ללא טקסט או תרגום נלווה. לוין מצלמת מחדש, מפשטת או מעבדת דיגיטלית אותן תמונות וכך מעלה שאלות לגבי מקוריות אותנטיות. היא הופכת אותם לרוחות של התמונות המקוריות. " אני רוצה לשים תמונה על גבי תמונה, על ידי כך לעיתים להעלים את שתי התמונות ולעיתים להראות את שתיהן". הילד היהודי (2006) מציג את הנטייה המטרידה של לוין למוות ולארעיות. ראשו של הילד וידו הפתוחה יכולות להיות רפליקות של קישוטים ששרדו כחלקיקים ממשהו גדול יותר. עבודה זו מחברת יחד שני אובייקטים מהאוסף של לוין של חפצי יומיום ופריטים משוק הפשפשים וחנויות זבל שצופו בברונזה. הרפליקה (העותק) של ראש הילד, שוכבת ליד היד הפתוחה. במבט ראשון דומה לצעצוע יוקרתי אולם כותרת העבודה רומזת לכיוון אחר לגמרי. צמד הפסלים מרפרר לתמונה היסטורית בעלת שם זהה. התמונה הידועה משנת 1943 צולמה במרד גטו ורשה, בתמונה הילד מרים את שתי ידיו מעל לראשו בזמן שחייל אס-אס ג'וסף בלוש מכוון מכונת ירייה לכיוונו.הילד ואחרים התחבאו בבונקר בזמן הטיהור הסופי של גטו ורשה אבל נתפסו והוכרחו לצאת החוצה על ידי הגרמנים. לאחר שהתמונה צולמה, כל היהודים המצולמים הוצעדו לאומשלגפלאץ וגורשו למיידאנק או טרבלינקה. המיקום המדויק והצלם אינם ידועים ובלוש הינו האדם היחיד בתמונה שזוהה בוודאות. זוהי אחת התמונות האייקוניות ביותר מתקופת השואה והילד הפך למייצג את הילדים בשואה כמו כן את קורבנות השואה.
