שרידי צינור עוגב מבית הכנסת החדש

שאריות מצינור עוגב שהותקן בבית הכנסת – שנתיים לאחר פתיחתו – ושנמצאו בין הריסות המבנה בשנת 1950 על ידי הנס הירשברג נגן עוגב וחוקר היסטוריה ואדריכלות של בתי כנסת בברלין.

בית הכנסת השתייך לזרם הליברלי והיה הראשון שהנהיג טקסים רפורמיים שהיו אופייניים לתהליך ההשתלבות שהתרחשה בתוך הקהילות היהודיות בגרמניה ברוח תיקוני הרפורמה; הכיל מקהלה מעורבת, הותקן עוגב, נמחקו תפילות הנוגעות לירושלים ולציון ובוטלה המחיצה בין גברים ונשים.

בית הכנסת שנבנה בסגנון מורי נחנך לאחר 7 שנות בנייה, ב- 5 ספטמבר, ראש השנה של שנת 1866 במעמד קנצלר גרמניה אוטו פון ביסמרק.

היה זה אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בגרמניה שהכיל 3200 מקומות ישיבה.

ביום החנוכה העיתונות הגרמנית כינתה את המבנה "אלהמברה המודרנית".

בית הכנסת ניזוק חלקית משריפה בליל הבדולח אך נותר פעיל עד 1940 שאז הוחרם ושימש את הצבא הנאצי לאחסון תחמושת. בשנת 1943 בזמן הפצצות בעלות הברית ספג נזק נוסף ונהרס כמעט עד היסוד.

רק לאחר נפילת חומת ברלין החלו עבודות השיקום שהושלמו ב- 1993 ובסיומן שוקמה חזית המבנה וכיפתו. אולם התפילה המקורי לא שוקם.

כיום מאכלס בית הכנסת החדש את "המרכז היהודי" Centrum Judaicum, מרכז קהילתי שמלמד וחוקר את התרבות וההיסטוריה היהודית. המרכז מכיל גם מוזיאון המציג תערוכות מתחלפות וחדר תפילה קטן המשתייך לקהילה הקונסרבטיבית בשם "קהילת שלום".