חייב לדעת
מזנבת בתרגום מיידיש, הוא כובע פרווה שיהודים חרדים מתנועת החסידות, יוצאי מזרח אירופה נוהגים לחבוש בשבתות וחגים. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה נוספת, ה"פרושים" מבני היישוב הישן. בדרך כלל נהוג כי רק גברים נשואים חובשים שטריימל. עם זאת, החסידים הנמנים עם היישוב הישן וחרדים מחסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק, וחלק מחסידי משכנות הרועים, קרלין, קהל חסידי ירושלים והפלג הירושלמי של חסידות ברסלב נוהגים לחבוש שטריימל כבר מגיל הבר מצווה.
השטריימל עשוי ברובו מקצוות זנבותיהם של יונקים ממשפחת הסמוריים. הזנבות מתחלקים למספר סוגים ואיכויות על פי ארצות מוצא וזן החיה. בימינו יש החובשים שטריימל סינתטי שמחירו זול בהרבה מן השטריימל הטבעי. מרכזו של השטריימל עשוי מקטיפה.
על פי ספרו של דנצ'ו ארנון "כובעים בראש", יצרני השטריימל נוהגים להשתמש ב-13, 18 או 26 זנבות לייצור שטריימל יחיד. מספרים אלו הם בעלי משמעות מיוחדת, ומסמלים י"ג מידות או ח"י.
מידע נוסף
נהוג לחשוב כי מקור השטריימל בפולין, העשירים והמכובדים היו נוהגים להקיף את המגבעת שלהם בפרווה של צובל (ממשפחת הסמוריים) בעתות כפור, מנהג זה היווה גם אות לייחוסם. במרוצת השנים התקבל השטריימל כלבוש חג גם אצל יהודים פשוטים.
סברה מקובלת נוספת היא כי מקור השטריימל מרוסיה. על פי סברה זו, כאשר הצאר הרוסי הוציא צו בדבר איסור על גברים יהודים לחבוש כיפה, היהודים נאלצו להסתיר אותה ועטפו סביב ראשם פרווה. כך נטמעו חזותית בסביבתם, משום שמנהג חבישת שטריימל היה נפוץ בקרב הגברים הרוסים באותה תקופה בשל האקלים הקר.
אנקדוטות:
ישנה אגדה לפיה מקורו של השטריימל בגזירה אחרת של הצאר הרוסי, לפיה יהודי יהיה חייב לקשור לכובעו בשבתות וחגים זנב של חיה טמאה. השתדלנים היהודים הצליחו לדחות גזירה זו לאחר גיל הנישואין ובנוסף לא קיימו אותה כלשונה אלא ביצעו בה שינוי שיהלום יותר את אמונתם וכרכו זנב מסביב לכובע כך שיהווה חוצץ בינם לבין החיה הטמאה.
גרסה נוספת מתייחסת לגזירה בה נדרשו היהודים לגלח את זקנם. בליטא בחרו רבני היהודים להיכנע לדרישה בגלל פיקוח נפש. לעומתם, רבני פולין ובראשם הרב יצחק מאיר אלתר מגור סברו כי מדובר בשעת השמד בה מצווים היהודים למסור את נפשם למען הגנה על זהותם. לאחר מאבק ממושך שכלל אף את מעצרו של הרבי מגור, דבר שהוביל להפגנות המוניות, נכנעו השלטונות אך על מנת להשפיל את היהודים דרשו שילבשו את לבושם של הקוזקים. יסתירו את פאותיהם מתחת לכובעם, יתחבו את שולי מכנסיהם בתוך גרביהם, מנהג אשר נשאר בחסידות גור עד ימינו.
ב-2009 התעוררה סערה ציבורית בקרב הקהילה החרדית ביחס לשטריימל. ח"כ רונית תירוש הציעה לאסור הבאת ייבוא של פרוות בעלי חיים, הראשונים שהתנגדו לדבר היו חברי מפלגת יהדות התורה המייצגת את האוכלוסייה החרדית-אשכנזית, לעומת זא חברי מפלגת ש"ס לא הביעו התנגדות נחרצת משום שהם מייצגים את הציבור החרדי-הספרדי, שאיננו חובש שטריימל. לבסוף, הכנסת הקפיאה את הצעת החוק בדבר איסור על ייבוא פרוות השטריימל אך חוקקה כי שימוש בפרוות לצורכי ביגוד שונים ייאסר, במסגרת החוק עדיין אפשר לייבא שטריימלים כדי למנוע פגיעה בתרבויות של בני מיעוטים ומגזרים.
