קנקן "מגילות" ומכסה

קנקן "מגילות" ומכסה
קומראן, המאה הראשונה לפנה"ס – המאה הראשונה לסה"נ
חרס
באדיבות רשות העתיקות

חייב לדעת

קנקנים מסוג זה מוכרים בעיקר מאזור קומראן, יריחו ומצדה. קטעי מגילות שנמצאו בהם זיכו אותם בכינוי "קנקני מגילות". המגילות עצמן כוללות טקסטים מקראיים וכן ספרים חיצוניים, מזמורים ותפילות, ספרי חוכמה וספרות אפוקליפטית. כמה מן הטקסטים הללו מלמדים על אמונות ומנהגים של כיתות דתיות ייחודיות.
קהילת קומראן הקפידה מאוד על חוקי טומאה וטהרה, וקנקנים כאלה שימשו אותה לאחסון סחורות וכתבים שיש לשמור על טהרתם.
מגילות קומראן נקראות גם מגילות ים המלח, מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות.
המגילות נכתבו כנראה בתקופה שבין אמצע המאה השלישית לפנה"ס ועד 70 לספירה. בקומראן נמצאו כתבי יד של כל ספרי המקרא למעט מגילת אסתר. המגילות מורכבות מטקסטים מקראיים (טקסטים שהופיעו בתנ"ך) וטקסטים שאינם מקראיים, בעלי זיקה לטקסטים התנכיים שהופיעו בתקופת בית שני. מרבית המגילות כתובות בעברית, והשאר בארמית ויוונית . רובן עשויות מקלף, חלקן מפפירוס ואחת על נחושת.
סוברים כי המגילות נכתבו על ידי כת האיסיים. לפני גילוי המגילות, נתפסה החברה היהודית, כחברה הומוגנית אולם המגילות מלמדות כי היו הבדלים מהותיים בין זרמים שונים ביהדות שהתבטאו במחלוקות פילוסופיות בנושאים כגון מעמד בית המקדש והכהונה, קביעת לוח השנה ותפיסת העולם הבא. מרבית המגילות נכתבו במהלך מאה שנות העצמאות היהודית תחת שלטונם של הכוהנים הגדולים משושלת בית חשמונאי. מתיחות פוליטית מבית ומחוץ הגבירה את האמונה שסוף העולם עומד בפתח. על רקע היסטורי זה נכתבו המגילות ונזרעו זרעיהן של הנצרות והיהדות הרבנית. אחת המגילות מספרת על מאבק בני האור בבני החושך, האיסיים בני האור, שפעלו לפי לוח השנה של השמש ולכן ימי החגים והארועים היו ימים קבועים ובני החושך היו היהודים הכהנים בבית המקדש שפעלו לפי לוח הירח ולכן ימי החגים השתנו משנה לשנה.

מידע נוסף

כת האיסיים – אחת משלוש התנועות הדתיות העיקריות של יהודים בימי בית שני. למרות זאת, היו חוקרים לא מעטים שלא הסכימו עם השערה זו, והועלו הצעות שונות: היו מי שייחסו את המגילות לפרושים, אחרים לצדוקים, אחרים לנוצרים הקדומים, אחרים לקנאים, אחרים טענו שהן היו שייכות לספריית המקדש, והיה גם מי שטען שמדובר בכתבים של הקראים. כת האיסיים, שם נוסף עדת היחד, נוצרה עקב מחלוקות קשות לגבי עבודת המקדש. אי הסכמה זו גרמה להם לפרוש מכלל ישראל ולנטוש את בית המקדש. חבריה היו גברים רווקים בלבד, הם חיו חיים משותפים והתחלקו ברכוש. אנשי הכת היו הקהילה הנזירית הראשונה בעולם המערבי. חברי הכת היו בדלניים, ומטרתם הסופית היתה לחזור לירושליים ולהחזיר את עבודת האל בדרך טהורה. אולם בשנת 68 לספירה, הגיע הצבא הרומאי לאזור קומראן ומצדה בדרכו לירושליים להכניע את המרד הגדול והרס את היישוב לחלוטין.

המגילות התגלו על ידי רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב בסתיו 1946, זרק אבן למערה במטרה להבריח משם עז שהלכה לאיבוד ובמקומה מצא כדי חרס ובתוכם גווילי עור. העביר אותם לבדיקה לסוחר עתיקות מקומי וחזר למערות בסביבה ומצא עוד מספר מגילות. סוחר העתיקות מכר את המגילות לכומר נוצרי מהעדה הסורית, המטרופוליט אתנסיוס ישוע שמואל. בנובמבר 1947 נודע לפרופסור אליעזר סוקניק על כתבי יד עתיקים העומדים למכירה, ב-29 בנובמבר נסע לבית לחם ורכש 2 מגילות. פרופסור סוקניק קבע כי אלו שרידים מספריית כת האיסיים. כעבור חודשיים הוצעו שאר המגילות לסוקניק למכירה אולם בגלל מלחמת העצמאות וקשיי התקשורת, לא הצליח לרכוש אותן. הכומר ברח עם המגילות לארצות הברית והתקשה למכרן בגלל שהוברחו באופן בלתי חוקי מישראל. בשנת 1954 הגיע יגאל ידין, רמטכ"ל לשעבר ובנו של פרופסור סוקניק, למסע הרצאות בארה"ב ומצא מודעה על מכירת כתבי יד מקראיים, לאחר תיווך רכש את כל המגילות מהכומר. התורמים שעזרו לרכוש את המגילות עזרו להקים את היכל הספר במוזיאון ישראל לצורך הצגת המגילות לציבור.
עד שנת 1956 נמצאו עוד 11 מערות ו-800 מגילות. המערות נמצאו ונחקרו באזורים שונים במדבר יהודה ואזור קומראן על ידי הארכיאולוגיים ועל ידי הבדואים שלא ויתרו על האוצרות, גם לאחר שהארכיאולוגים הרימו ידיים.

לקריאה נוספת