קופת קרן קיימת לישראל

קופת קרן קיימת לישראל
1920-1910 ,אירופה
פח ברזל מודפס
אוסף המוזיאון

קופת איסוף תרומות של קק"ל לשם קניית קרקעות בארץ-ישראל והכשרתן. הקופות הוצבו במקומות ציבוריים בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם. התרומה נחשבה מעשה ציוני לחיזוק הקשר לאדמת המולדת.

חייב לדעת

קק"ל נוסדה בשנת 1901 בקונגרס הציוני הראשון כארגון שמטרתו רכישת קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ולמענו. מאז היא משמשת כזרוע הביצועית של הציונות. בשמו של העם היהודי רכשה קק"ל כ-2.6 מיליון דונם קרקע, הכשירה קרקעות לחקלאות, העלתה יישובים על הקרקע והניחה את היסודות לכינונה של מדינת ישראל. הקופסה הכחולה מלווה את התנועה הציונית מראשיתה. פרופסור צבי הרמן שפירא, אשר רעיונותיו והצעותיו תרמו ליסודה של קרן קימת לישראל בקונגרס הציוני החמישי בבאזל ב-י"ט בטבת תרס"ב (29 בדצמבר 1901), הציג כבר ב-1884 קופסת פח שכונתה ביידיש "פושקע" וקרא לחבריו באסיפה של "פועלי ציון" לשלשל לתוכה מטבעות לשם גאולת אדמות ארץ ישראל וסיוע להתיישבות יהודית בה.

עם היווסדה של קק"ל, פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילותה. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) – העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשון:

"בהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסא ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת".

ב-1904 הוכנו הקופסאות הראשונות לתפוצה המונית ואחת מהן הונחה על ידי הרצל בחדר עבודתו והיא שמורה עד היום בחדר הרצל השמור במוזיאון המתעד את פעילותו בהר הרצל בירושלים. חשיבותן של הקופסאות התבררה מייד לא רק בגלל ערכן ככלי לאיסוף כספים, אלא גם כביטוי לקשר בין יהודי התפוצות לבין היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל ואדמתה.

מידע נוסף

הקופסה הכחולה נקראה כך על שם הצבע הדומיננטי שלה, אך לאורך השנים היו גיוונים לעיצובה. צבען של הקופסאות הראשונות, כמו זו שהונחה על שולחנו של הרצל, היה תכלת בהיר. הקופסאות המקושטות שיוצרו באוסטריה ב-1920 היו בצבע נחושת, וכמה מהקופסאות העטופות עור מגרמניה היו שחורות.

במקרים אחדים הקופסה השתנתה גם בצורתה. בארצות הברית הופצו קופסאות עגולות, בגרמניה יוצרו קופסאות בצורת ספר עטוף עור ובמקומות נוספים במרכז אירופה קופסאות נייר דמויות מעטפה שניתן היה לקפל ולשמור בכיס. מעטפות מסוג זה היו בשימוש בקונגרסים הציוניים – לנוחיותם של הצירים שביקשו לתרום לקק"ל, ובבתי ספר יהודיים בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים.

דוגמה מעניינת נוספת היא הקופסאות שיכולות להכיל רק מספר קטן של מטבעות. הקופסה הקטנה ביותר יוצרה בירושלים בתקופת המנדט ומידותיה כגודל קופסת גפרורים. ייתכן שהדבר נובע מכך שלמרות שהיישוב בארץ ישראל היה דל אמצעים, מי שחיו כאן ביקשו להשתתף בתרומה להקמת המדינה, גם אם באופן סמלי.

לקריאה נוספת