צנצנות דבש
זכוכית, דבש
אוסף המוזיאון
חייב לדעת
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה הנחגג בימינו במשך יומיים בתאריכים א'-ב' בתשרי. במסורת היהודית מיוחסת לו חשיבות רוחנית עמוקה, והוא פותח את "עשרת ימי תשובה" המסתיימים ביום כיפור. ראש השנה הוא הראשון בארבעת חגי תשרי ואחריו חלים יום כיפור, סוכות ושמחת תורה (שמיני עצרת).
לפי המקור המקראי, החג נקרא "יום תרועה" ו"זיכרון תרועה" ונחגג יום אחד בלבד שבו שובתים ממלאכה ומקריבים קורבנות. השם "ראש השנה" נוסף בידי חז"ל, וכך גם שתי המשמעויות המרכזיות של החג המקובלות כיום במסורת היהודית: זהו יום הדין שבו אלוהים מעמיד למשפט את "כל באי עולם" ובו נפסק דינם על פי מעשיהם בשנה החולפת. המהות השנייה היא המלכת האל, ולפי מסורת זו בראש השנה ממליכים מחדש את האלוהים ומדגישים את מלכותו על העולם.
יומו השני של החג נוסף בשל הספק שהתעורר בעבר בנוגע למועד המדויק של תחילת החודש, שנקבע לפי מחזור הירח. ראש השנה נקרא גם כֶּסֶּה, לפי אחד הפירושים לציון הירח המכוסה שמתחיל להתגלות עם כניסת החג בא' בתשרי. בתקופת המקרא תשרי כונה החודש השביעי וסימן את תחילתה של שנה חקלאית חדשה, בעוד שניסן נחשב לחודש הראשון. מאוחר יותר התקבעו השם תשרי והיותו החודש הראשון בלוח השנה העברי, וכך העמיקה משמעותו של החג כראשית השנה החדשה.
מידע נוסף
טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז. בסדר ליל ראש השנה נוהגים לטבול תפוח בדבש ולומר ”שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”. מנהג זה מבטא את התקווה שהשנה החדשה תהיה "מתוקה" (מטאפורית, כלומר טובה). תפוח בדבש הוא מסמלי ראש השנה. המנהג נזכר לראשונה בכתבי המהרי"ל (במפנה המאה ה-15), שבהם נאמר: ”מנהגא הוא לאכול אחר הקידוש בליל ראש השנה תפוחים מתוקים בדבש והוא היה מברך בורא פרי העץ על התפוח ולא יותר”. לדעתו הברכה על התפוח היא עיקרו של המנהג. בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים אוחד בקרב יהדות אשכנז המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים.
