צווארון של גלימת השופטת רות ביידר גינסבורג

נולדה בברוקלין ניו יורק למשפחה יהודית קשת יום. אביה היגר מרוסיה ואמה דור שני למהגרים מפולין. אינה דתית אולם מחוברת מאוד לשורשיה היהודיים, למסורת ולהבנה כי היהודים הם מיעוט נרדף. היא חיה כאישה יהודייה, לבנה, אמא בתקופה שבה גברים היו בעלי זכויות יתר מנשים ולנשים לא היו אפשרויות רבות בעתידן. החלה לימודי משפטים בהרווארד יחד עם בעלה, היתה אחת מתשע נשים (מתוך 500) שלמדו במחזור שלה. סיימה את לימודיה באוניברסיטת קולומביה לאחר שעברה בעקבות בעלה. למרות היותה מצטיינת בלימודיה והעובדה שערכה את העיתון המשפטי של האוניברסיטה, לא הצליחה להתקבל לעבודה כעורכת דין בגלל היותה אישה ואמא. היתה פרופסור למשפטים באוניברסיטאות שונות ולקחה חלק פעיל באיגוד האמריקאי לשויון זכויות. כחלק מפעולותיה יצרה שינוי בחוק לשוויון זכויות בין נשים וגברים. מטרתה היתה לשנות את החוק לשוויון מגדרי על מנת למנוע אפליה מראש. בשנת 2010 נפטר בעלה מסרטן לאחר 56 שנות נישואים שבהם כל אחד מבני הזוג לקח חלק שווה במשק הבית ופעל למען הצלחת בן הזוג. גינסבורג כיהנה כשופטת בית המשפט העליון עד ליום מותה בשנת 2020 כשהיא בת 87. היא נפטרה מסיבוכי סרטן הלבלב. בשנת 2018 יצאו 2 סרטים על חייה, אחד דוקומנטרי והשני, "המין החזק", סרט הוליוודי.