חייב לדעת
הפאה הנוכרית, הנקראת גם קַפְלֵט (מלטינית: capillitium – שׂער) נשזר בדרך כלל משיער טבעי של בני אדם או שיער מלאכותי. הפאה היא אחד מכיסויי הראש המקובלים על פי ההלכה, לכיסוי ראש אישה יהודיה נשואה, מטעמי צניעות.
השימוש בחבישת פאה החל במאה ה- 16 ובהשפעת האופנה הצרפתית, ראשון הפוסקים בהלכות חבישת הפאה לאישה יהודיה נשואה היה הרב יהושוע בועז מאיטליה, בספרו "שלטי גיבורים". עפ"י דעה אחרת, המנהג החל מאוחר יותר, כתגובה לגזירות ברוסיה הצארית בסביבות 1851, שתבעו מהיהודים לשנות את לבושם ואף אסרו על נשים יהודיות לכסות את ראשן; הנשים היהודיות שלא הסכימו לוותר על כיסוי ראש – השתמשו בפאות.
שימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש מעורר מחלוקת הלכתית. המתירים את שימושה מסתמכים על דברי המשנה במסכת שבת: "יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר". הפאה הנוכרית המוזכרת במשנה לא שימשה רק ככיסוי אלא גם כתכשיט, ועל כן אין מניעה שהפאה תהיה הדורה ויפה. האוסרים טוענים שהפאה דומה למדי לשיער הטבעי, ועל כן באה בסטירה עם שמירת הצניעות. זאת לעומת הפאה מתקופת המשנה, שם היה ניכר בבירור שלא מדובר בשיער טבעי.
כיום נשים רבות מעדיפות את הפאה משיקולי אטרקטיביות. תעשיית הפאות מאפשרת פאות אופנתיות, ולכן הפכה הפאה להיות נפוצה גם במגזר הדתי ־ לאומי, וגם עבור נשים החשופות יותר למגזר החילוני בנוסף לקהל החרדי. שימוש הפאה נהפך מהכרח של צניעות לקישוט אופנתי.
