ערכה לבדיקת חמץ

חייב לדעת

מקור מצוות בדיקת חמץ הוא מספר שמות י"ב, ט"ו: "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם". מועד קיום המצווה הוא בלילה שלפני ליל הסדר באמצעות נר, משום שבלילה אור הנר מאיר בצורה טובה יותר את המקומות הנסתרים, בהם עשוי להימצא חמץ. על הבדיקה להיות דקדקנית ביותר, בכל מקום בו עשויים להימצא שיירי חמץ: בבית הפרטי, חדר המדרגות, חנויות, משרדים, בתי כנסת ומבני ציבור. כמו כן, בין חפצים כגון ספרים, תיקים וכיסי בגדים ומעילים וכדומה. יש הנוהגים להחביא מראש כמה חתיכות לחם (עשרה פתיתי חמץ) עטופות בנייר כדי שהבדיקה לא תהיה לבטלה. הבדיקה מתבצעת לאור נר שעווה ועל ידי נוצת עוף. הבודק מניח החמץ שמוצא בשק קטן של נייר. בגמר הבדיקה מניח בשק זה הנוצה ושיירי הנר – אם ישנם – בקערורית כף עץ, עוטף הכול בנייר מלבד יד הכף, שמשאירים מחוץ לעטיפה ומהדק על-ידי חוט. לפני מצוות הבדיקה, מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ". לאחר מכן מכריזים על ביטול החמץ, בברכה בארמית ותרגומה לעברית: "כל חמץ וּשְׂאוֹר (בצק שיש בו תסיסה או שמרים) שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו – יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ." את החמץ שמוצאים בזמן הבדיקה שומרים עד למחרת בבוקר ומבעירים אותו בשריפה. הלכה למעשה אפשר לבער בדרכים נוספות, כגון: פיזור ברוח, הורדה באסלה , לפגום את החמץ באקונומיקה וכו'.