עיטור מצח (פַרכׇ'אנָה) וכיפה מוזהבת לאשה (תוֹפִי-טָאס נְכוֹתי)
בוכרה, אוזבקיסטן, ראשית המאה העשרים
ּ הפַ רכׇ'אנָה: פח זהב, אבני אודם, אזמרגד וטורמלין, פנינים
לזכר מרגלית צדיקוב לבית בביוף באדיבות בנותיה ורדה, ניצה, תמי ונאוה
הכיפה: חוטי מתכת מוזהבים, חוטי כותנה, בד כותנה
מתנת אסתר אדמון לזכר בעלה, המלחין ידידיה אדמון גורוכוב
ּ
חייב לדעת
הפַּרכׇ'אנָה שימש את הכלה כתכשיט מצח בטקס האירוסין המסורתי. תליון הזהב – עשוי בדמות פרח הלוטוס ומעוטר באבני חן – חובר למרכז החלק העליון של הכיפה המוזהבת. גדילי הפנינים והאבנים השתלשלו מן העיטור ונחו על מצחה של העונדת.
כיפות כאלה שימשו נערות ונשים נשואות עד לידת ילדן הראשון, והן היו חובשות אותן בצאתן לרחוב, וכן בחגים ובאירועים מיוחדים.
כיסוי ראש הוא חלק חשוב מהלבוש המסורתי האוזבקי. כיסוי הראש הלאומי הוא הטובטייקה ובדרך כלל יש לו צורה מרובעת או עגולה. בקרב יהודי ספרד ומרוקו הטובטייקה נלבשת לעיתים גם ככיפה.
מידע נוסף
כיסוי הראש טובטייקה בדרך כלל עשוי מקטיפה, סאטן או משי ורקום בחרוזים עשירים וצבעוניים, נצנצים וחוטים. הוא בדרך כלל עשוי משתי שכבות או יותר של בד ומרופד ביד עם חוט משי או כותנה. הרקמה של הטובטייקה היא בדרך כלל עבודה של נשים. השם נגזר מהמילה הטורקית "טובה" שמשמעותה "פסגה" או "שיא".
הבגדים המסורתיים האוזבקים הם בדרך כלל מאוד בהירים ורב-שכבתיים. הם נלבשים באירועים וחגים מסורתיים ולעיתים גם כחלק מחיי היומיום. לכל אחת מ-12 המחוזות של אוזבקיסטן יש גרסה משלה של כיסוי הראש, המבטאת את זהות האזור דרך הסגנון והקישוט של הכובע. הטובטייקה היא לא רק חלק מהתלבושות הלאומיות של האוזבקים, אלא גם חלק מהתלבושות הלאומיות ברחבי מרכז אסיה.
