נטלה
ישראל, המאה ה-21
פלסטיק
אוסף המוזיאון
חייב לדעת
לפי המסורת, יהודים רבים נוטלים את ידיהם לפני כל ארוחה המכילה לחם או מצה. הטקס הקרוי, נטילת ידיים, מבוצע ע"י כוס בעלת שתי ידיות. ישנם מספר מנהגים לגבי האופן שבו שופכים את המים על הידיים, אולם הדרך השכיחה מכולם היא למזוג פעמיים על יד ימין ואח"כ פעמיים על יד שמאל. לפי המסורת, אדם נדרש לבצע טקס זה גם אם ידיו נקיות. זוהי דרך לעצור ולהרהר באוכל שאתה עומד לצרוך. לאחר הנטילה מברכים ברכה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם
מידע נוסף
מסורת נטילת ידיים לפני שאוכלים לחם, מקורה ברבני התלמוד. (tractate Shabbat 62b) המנהג נובע מפרקטיקות שונות המתייחסות לחוסר היטהרות טקסי מזמן בית המקדש בירושליים. לכהנים המבצעים את טקסי המקדש ניתנו מתנות של שמן, יין וחיטה שניתן היה לאכלן רק לאחר ביצוע טקס נטילת הידיים. הרבנים העתיקים הרחיבו את הטקס לכלל היהודים לפני אוכל. יש מספר זמנים בהם טקס נטילת ידיים מתרחש, בקימה בבוקר, לפני האוכל ובחזרה מבית הכנסת. ההנחה של כוס פלסטיק בתוך תיבת זכוכית במוזיאון, מעלה את השאלה הידועה, האם יש צורות אמנות הנעלות יותר מאחרות. המעבר של הכוס מהכיור למוזיאון, שינה את התפיסה שלנו לגבי השימוש והמעמד של הכוס ומכריח אותנו להתבונן לעומק בפריט. זוהי דוגמא לרדי מייד או אמנות מצויה, מושג שטבע האמן מרסל דושאמפ בשנת 1915 לתאר פריטים בייצור המוני המבודדים מהשימוש המקורי שלהם ומועלים לדרגת אמנות על ידי אומן (במקרה זה אוצר) הבוחר ומגדיר אותם ככזה.