מנורת שמן ששימשה משפחת אנוסים להדלקת נרות שבת

מנורת שמן ששימשה משפחת אנוסים להדלקת נרות שבת
פונדאו, פורטוגל, המחצית השנייה של המאה העשרים
פח ברזל צבוע בצבעי שמן, פתיל פשתן מתנת אינסיו שטיינהרדט

חייב לדעת

בלמונטה הוא כפר קטן בן 3000 תושבים הנמצא בצפון פורטוגל.
בכפר זה חיו יהודים אנוסים שברחו מפני האינקוויזיציה והמשיכו לשמור בסתר את יהדותם מתוך אמונה שהעם היהודי הושמד כולו והם היהודים האחרונים שנותרו בעולם.
הקהילה היהודית בבלמונטה מנתה כ-200 משפחות והחזיקה בסברה בדבר הימשכות האינקוויזציה במשך יותר מ-400 שנה.

לעומת ספרד, אשר בה האינקוויזיציה נתנה "בחירה חופשית" ליהודים בין להתנצר לבין אפשרות של גירוש מהמדינה, מלכי פורטוגל והכנסייה פעלו בכפייה להמיר את דתם של היהודים ללא מוצא. החלטה זו התקבלה כארבע שנים לאחר גירוש ספרד, ב-1496.
עובדה זו גרמה לכך שדווקא בפורטוגל היהודים ניסו למצוא מקומות מרוחקים כדי להמשיך ולשמור על יהדותם בסתר, זו הסיבה שבלמונטה- כפר שממוקם קרוב לגבול בין ספרד לפורטוגל נבחר לקיום חיי קהילה סודיים.

.היהודים בבלמונטה הלכו בימי ראשון לכנסייה וילדיהם הוטבלו לנצרות לאחר לידתם, אולם במקביל – הם שמרו את מצוות היהדות בצנעה בתוך כותלי ביתם.
הם שמרו שבת, צמו ביום כיפור, הפרישו חלה והתפללו תפילות ופיוטים שונים שהשתמרו במשך הדורות. גם הכנת מצות לחג הפסח נעשתה בחכמה תוך כדי עורמה על השלטונות.

מידע נוסף

הכנת המצות בפסח התקיימה בעבר בטקס מרשים, הנשמר עד היום אצל משפחות בודדות.
בני הבית התכנסו שלושה ימים לאחר כניסת החג בחדר מיוחד הממוקם במרתף שהוכן וסויד במיוחד לצורך האירוע.
כל המשתתפים לבשו בגדי חג לבנים, הבצק הוכן על הרצפה מעל בדים לבנים ובני הבית כורעים על הברכיים ולשים תוך כדי אמירת פיוטים מיוחדים. לאחר מכן הניחו את המצות על מדורות שהיו בחדר ובסיום התהליך כולם קמו, התחבקו וברכו איש את רעהו לשלום. כמו בשבת, גם בהכנת המצות היו הגברים מסווים את הפעילות האסורה במשחקי קלפים.

הם קיימו מנהגים נוספים אותם התאימו למצבם, בנו סוכות בתוך הבית ובמקום קביעת מזוזות על המשקופים, הם נשאו בכיסם מזוזות קטנות מעץ. הם ויתרו על ברית מילה משום שהייתה ראייה מפלילה שתחשוף את יהדותם.

בשלט הכניסה לבית הכנסת החדש של הקהילה נכתב: "כאן בכפר בלמונטה לא כבה הנר לעולם… כאן, בבתי הכפר, קיימו בסתר את מצוות היהדות, במשך חמש מאות שנה…כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד… כאן הנשמה היהודית נשארה לעולם".

האשליה של יהודי בלמונטה נופצה כאשר יהודי פולני בשם שמואל שוורץ הגיע לכפר ב-1917 במסגרת עבודתו כמהנדס מכרות. לפי עדותו, כאשר הגיע למקום הופתעו אנוסי בלמונטה לראות אדם שהכריז על עצמו כיהודי, מבלי להסתיר את אמונתו. יהודי הקהילה שהיו כל כך לכודים בתוך הסיפור שסיפרו לעצמם במשך מאות שנים, העמידו את שוורץ במבחן. באומרו את שם השם בעברית פסקו בני הכפר בהתרגשות כי הוא יהודי..

לקריאה נוספת