מנורת חנוכה עם סמל יהודי פראג
פראג, המאה ה-18
פליז יצוק
באדיבות אוסף ד"ר אברהם טיכו, ירושלים, במוזיאון ישראל
חייב לדעת
המנורה מעוצבת בסגנון הרוקוקו, במרכזה ישנו מדליון מוקף בזר, ומעליו, כמו גם בצדדים הימני והשמאלי של המנורה, מופיע סמלם של יהודי פראג – מגן דוד ובתוכו כובע היהודים, שיהודים בפראג נדרשו לחבוש בימי הביניים (במנורה שלפנינו הכובע מעט מטושטש). המגן דוד שימש כסמל בקהילה היהודית בפראג כבר באמצע המאה ה-14, כאשר הקיסר קארל הרביעי נתן ליהודים את הזכות להניף דגל, שעליו התנוסס כוכב בעל שש צלעות- מגן דוד. לימים התווסף לסמל המגן דוד גם הכובע היהודי (שלעיתים נקרא בטעות "הכובע השוודי"), שעל פי מסורת יהודי פראג הוכנס לתוך המגן דוד ברשות הקיסר פרדיננד השלישי באמצע המאה ה-17, כהוקרה על עזרת היהודים בהגנה על העיר מפני מתקפת השוודים. סמל זה מופיע גם מעל שער הכניסה לבית העירייה היהודי בפראג (לצד השנה 1657), בחותם הקהילה, וכן על דגל הקהילה ששוחזר בשנת 1716 ותלוי כיום בבית הכנסת אלטנוישול בעיר.
על כל אחת מדפנות הצד של המנורה מופיעה דמות – מימין משה ומשמאל אהרון. פניהם מופנות אל הצופה, בעוד גבם פונה אל המנורה. משה מחזיק בידו הימנית את לוחות הברית, וידו השנייה מורמת לפניו. ראשו מעוטר בקרן, בהתאם לתרגום הוולגטה של התיאור המקראי על משה היורד מהר סיני לאחר קבלת התורה. בפסוק נאמר: "וּמֹשֶׁה לֹא-יָדַע, כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות ל"ד, כ"ט), והירונימוס תרגם זאת כקרניים שהיו למשה בעת ירידתו מההר. בהתאם לכך, מיכלאנג'לו ואמנים נוספים הציגו את משה עם קרניים, ודימוי זה מופיע לפעמים גם באמנות היהודית.
אהרון לבוש בחושן וחובש כובע המזכיר כובע של בישופים. הוא מחזיק כלי קטורת בדומה לאלה המשמשים בכנסיות, וידו השנייה מורמת כלפי מעלה, שם יש מקום עבור השמש החסר.
יש שמצאו דמיון בין עמידתם של משה ואהרון במנורה זו לבין דמויותהן של נציגי היהודים, הקתוליים והפרוטסטנטים במדליה שנוצרה בשנת 1782 לכבוד הקיסר יוזף השני, שהעניק שנה קודם לכן כתב זכויות לשלוש הדתות.