מכתב בכתב ידו של שבתי צבי
אולצין, האימפריה העות׳מאנית (מונטנגרו,) 1676
המקור באוסף מכון יד בן צבי
חייב לדעת
המכתב נכתב כעשר שנים לאחר התאסלמותו של שבתי צבי (1626–1676), שחתם עליו בכינוי "משיח אלהי ישראל ויהודה, שבתי מחמד צבי", בתוספת דמות נחש עקלתון. במכתב – שאותו כתב בגלות שנגזרה עליו – הוא מבקש ממאמיניו בקהילה היהודית הקרובה שישלחו לו מחזור תפילה לראש השנה ויום כיפור, ומורה להם לשמוע בקול שליחו.
המכתב פורסם בספונות ה, תשכ"א, עמ' רלח-רלט, רנ (כולל תעתיק, ראו להלן).
לאחר התאסלמותו המשיך שבתי צבי לחיות כמוסלמי כלפי חוץ אך המשיך לנהל אורח חיים יהודי ולהיות בקשר עם מאמיניו, אלו שהתאסלמו בעקבותיו ואלו שנשארו יהודים אך המשיכו להאמין בו ולנהוג מנהגים שבתאיים בסתר. שבתי צבי ונביאו נתן העזתי הסבירו את התאסלמות ע"פ הקבלה כ"ירידה לקליפות", לתהומות הרע כדי להוציא מהם "ניצוצות", מה שניתן לגאול ולחלץ משם. לבנו הוא קרא בשם ישמעאל מרדכי (ע"ש אביו).
שבתי צבי המשיך להתנהל בגדולה בציבור, לעשות את מעשיו המוזרים, להפגש עם מאמניו ואף לבקר לפעמים בבתי כנסת ולערוך טקסים שהוא המציא. הוא נעצר בספטמבר 1672 בבית כנסת באשמת בגידה בדת המוסלמית.
בשנת 1673 נידון שבתי צבי נידון לגלות ונאלץ לעזוב את טורקיה אל מבצר באזור הבלקן, כיום אולצין שבמונטרנגרו של היום, שהיה איזור נוצרי, ורק פקידי השלטון העותמני היו מוסלמים. הקהילה היהודית הקרובה היתה בארנהוט בילוגראד, היא ביראט שבאלבניה. שבתי צבי חי שם כשלוש שנים עד פטירתו וגם שם נהג במנהגי הגדולה שלו בציבור, שר את מזמוריו בציבור. מהאגרות ששלח בימי מאמינים בודדים שביקרו אותו עולה שהוא התייחס לעצמו כאלוהים.
מידע נוסף
מכתב זה, שנשלח בחודש ניסן תל"ו 1676, משקף יפה את תודעתו ואמונתו של שבתי צבי בשנותיו האחרונות, בראש ובראשונה החתימה שלו, המעידה על העולם המורכב והמעורבב שבו הוא שרוי: משיח אלהי ישראל ויהודה, שבתי מחמד צבי. הוא חי כמוסלמי אבל יוצר קשר עם הקהילה היהודית הקרובה, שבה כנראה יש לו מאמינים. הוא מבקש מהם לשלוח לו מחזור תפילה לימים הנוראים כי הוא עוקב ומתנהל על פי לוח השנה היהודי. הוא מציג את עצמו כמשיח ואף למעלה מכך (משתמש בביטוי "כי מבלעדי אין אלהים"), שיבכולתו לפגוע בקהילה או לגרום לשגשוגה, בתנאי שימעו בקולו. הוא נחוש לשמר את מעמדו ואת האמונה בו, למרות שאין לו קשר ישיר עם המאמנים, וזאת באמצעות איומים ואזהרה לא להמרות את פי השליח מהביא את דבריו של שבתי צבי. נוסח המכתב מזכיר אגרת נוספת ששלח למאמיניו בעיר סופיה נשתמרה בספר "זכרון לבני ישראל".
זהו אחד האוטוגרפים הבודדים של שבתי צבי ובו חתימתו. הוא היה חותם את שמו בתוספת צורת נחש עקלתון, בקו מפותל, מפני שנח"ש גימטריה משיח, הוא הנחש דקדושה (הנחש הקדוש) שנלחם בנחש הקדמוני, שע"פ הקבלה מזוהה עם כוחות הרע והיצר הרע.
על פי המסורות הוא נפטר כשנה לאחר מכן ביום כיפור, מקום מיתתו וקבורתו נמצא במחלוקת עד היום.
תעתיק המכתב [סוגרים אלו פתיחה שלי]:
בש"ה [בשם האל?]
אחי ורעי תושבי ארנהוט בלוגראד, תזכו ותראו בישועת ה' כל הראוי לכך. מהרו ושלחו אלי מחזור ראש השנה ויום הכפורים. נאם הגבר הקם על, על כל תבא המרום במרום ועל כל מלכי האדמה באדמה והוא על נדיבות יקום, משיח אלהי ישראל ויהודה שבתי צבי
מן אל קום יום א
ראש חדש ראש החדשים
ויקרא שמו ה' נסן
הנני שלח מלאכם לפניכם הנז' [הנזכר] לעיל לבשרכם והוא יגיד לכם את כל עבודה במצר ים ומקצת ממה שראה. השמרו מפניו ושמעו בקולו אל תמרו את פיו ככל אשר יאמר לכם משמי כי לא אשא לפשעכם. ומן הוא אלה די ישזבינכון מן ידי כי מבלעדי אין אלהים ואם שמע תשמעו בקולו ועשיתם כל אשר אדבר לכם עלה אעלה: ואצרותיכם אמלא. נאם הגבר הקם על אריא דבי עלאי וטבי דבי עלאי משיח אלהי ישראל ויהודה שבתי מחמד צבי
