מיצג וידאו מסך 1: לורנס דרייפוס

פאנל טקסט

שלום, קוראים לי לורנס דרייפוס. ישבתי ברכבת התחתית בניו יורק לפני כמה זמן, וידידה שלי רייצ'ל, שגם היא יהודייה, שאלה אותי אם אני ממש חווה אנטישמיות.
"לא ממש", הרהרתי בקול.
"אני מרגיש מחובר יותר לתכנים,"ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה,"שמכוונים לקהלים אמריקאיים צעירים "מאלה שמכוונים לקהלים יהודיים." אני חושב שזה אינדיקטיבי לחוויה שלי כיהודי בארה"ב. נכון, אם ישאלו אותי ישירות, לא אשקר, אבל לפעמים נדמה שזו זהות שאני יכול להשאיר בבית כשהיא לא מתאימה לי. כן, אני הולך לאירועי תרבות יהודיים, ומנהל שיחות חולין לגבי…
היכרותנו הבסיסית עם העברית, "באיזה מחנה קיץ יהודי היית, "אתה מכיר את כך וכך מכך וכך?" וכן, כנראה אתחתן עם יהודייה יום אחד, אבל זה קשור פחות לקשר שאני מרגיש לדת,
ויותר לנקודת מבט משותפת. ולזה שאני רוצה לשמח את ההורים שלי.