שנים של תקווה
הסרט שלפניכם מורכב מקטעי מכתבים ויומנים מאירופה
ומצפון אפריקה, שנכתבו בסוף שנות השלושים של המאה
העשרים. הם מושמעים לנו בשפת המקור, ומשקפים את חיי
היומיום של הכותבים, על השמחות הקטנות, התרבות וחיי
הפנאי. הכותבים אינם מנחשים מה עתיד לבוא, אבל אנחנו,
הצופים, יודעים מה עומד להתרחש בעוד זמן קצר: השואה
חייב לדעת
בין שתי מלחמות העולם נוצרה תרבות יהודית חדשה, פרי המפגש בין המקורות היהודיים לבין העושר של תרבות העמים. מפולין ועד תוניסיה, מארה"ב ועד ארץ-ישראל –בעולם היהודי פרחו האמנות, ההגות והאידיאולוגיה, ולצדן הרגלי לבוש, תרבות ובידור, ספורט ופנאי חדשים. לראשונה זה מאות שנים, יהודים יכלו לחיות "כאחד האדם". ואולם, במקביל פרחה באירופה גם אידיאולוגיה פשיסטית, שהצמיחה את המפלגה הנאצית והביאה סוף טרגי לשנות התקווה…
