מחברת של אסתר ינאי, שנשלחה לג'רבה ללמד עברית
בקרב נשות הקהילה היהודית
טריפולי, לוב, 1945-
עט ועפרונות צבעוניים
באדיבות משפחת ברזילי-ינאי
ינאי כתבה במחברת במסגרת פעילות בצופים. בפרסום שהוציאה הקהילה בג'רבה נכתב: "ומה מאד אנו שמחים היום לראות כי מטרתנו הושגה וזכינו לקבל מורה לעברית מטריפוליטינה […] אנו מודים לבחורתינו אסתר. שהתמסרה בכל כוחותיה. ונפרדה ממשפחתה. לתת שיעורים לעברית לבחורותינו ולהחדיר ללבבם רוח עברית קדושה".
חייב לדעת
אגודת "הצופים העבריים" הוקמה בלוב ב- 1943 וטופחה על ידי הבריטים.
באותה עת חודשו פעילותן של האגודות הציוניות "מכבי" ו"בן-יהודה",
שפעלו עוד בתקופה האיטלקית בלוב.
הבריטים עודדו הקמת תנועת נוער יהודית מקומית כתנועת בצופים
מתוך כוונה שלא תהיה לה אורינטצייה ציונית,
ואף סייעו בהמשך באספקת מדים, מכשור וציוד לפעילות צופית.
הוכשרו מדריכים שעמדו במבחנים של מרכז הצופים הבריטי,
מביניהם מינו לראשות התנועה את הרב פריז'א תייר ואת עמוס (עמישדי) בוכבזה.
עם מינויים החלו לגייס נערים לתנועה ובמקביל הכשירו גרעין של מדריכים נוספים לפעילותם,
בסיוע של חיילים ארצישראליים מתנדבים אשר שרתו בצבא הבריטי בלוב.
הפעילות הענפה של התנועה באה לידי ביטוי בפעולות מידי ערב,
בתהלוכות רחוב בתלבושת צופית, בחגיגות, בהעלאת מחזות, בתחרויות ספורטיביות,
בטקסים ובמחנאות מחוץ לעיר, החלה אט אט לקיים בין כתליה גם פעילות ציונית-עברית.
על בניין התנועה הניפו את דגל ישראל,
התהלוכות החלו לצאת עם דגלי ישראל ושירים עבריים בפי הצועדים, קיימו "משמרות שבת",
אספו כספים לקרנות הלאומיות, כמו הקרן הקיימת לישראל והעלו מחזות
בנושאים ציוניים-חלוציים.
פעילות זו, בעלת הסממנים לאומיים ציוניים, קוממה מאוד את הבריטים ובשל כך בדצמבר 1948
ביטלו את רשיון פעילותה של תנועת "הצופים העבריים".
למרות האיסור פעילות זו לא פסקה ונמשכה בסתר ובמחתרת בבתים פרטיים, בלא הסממנים הראוותניים.
רק לאחר מאבק עיקש, כעבור ארבעה חודשים, חודש רשיון פעילותה של האגודה
אך הוצב תנאי שלא יונף עוד הדגל העברי.
מידע נוסף
בוגרי "הצופים העבריים" נמנו על המועמדים המתאימים לחברי ארגון "ההגנה"
אשר הוקם בלוב לאחר פרעות נובמבר 1945, וידע להחזיר מלחמה בפרעות 1948.
בוגרי האגודה נמנו גם על הפעילים והמעפילים בהעפלה הבלתי לגאלית מלוב לארץ-ישראל.
כאשר החלה העלייה הגדולה מדריכי התנועה היו בין הראשונים לסייע בהכנת
הנערים בעליית הנוער, ומדריכים רבים של האגודה עלו לארץ עם חניכיהם.
הם גם לא נרתעו ליטול חלק במסדרים, בטקסים ובחגיגות יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל,
ואף הציבו משמר כבוד מצידי הדגל, שהונף מעל בניין העלייה בטריפולי.
בד-בבד עם הקמת "אגודת הצופים העבריים" בלוב,
הבריטים ניסו להקים "אגודת צופים ערבית". נסיון שלא צלח באותה עת.
