מוצג: סידור תפילה עם כוונות האר"י

סידור תפילה עם כוונות האר"י
סטנוב, פולין (כיום באוקראינה), 1749
דיו על נייר, כריכת עור, לוחות עור צבעוני ועלי זהב
מתנת אליוט ורנה שרייבר ומשפחתם לזכרו של אדולף שרייבר

האר"י – רבי יצחק לוריא – פעל בצפת במאה ה־16 ונחשב לאחד מגדולי המקובלים. תורתו חוללה מהפכה
בעולם הקבלה והשפעתה ניכרת עד היום. האר"י חיבר בין היתר כוונות שתכליתן להנחות את המחשבה
במהלך תפילה או קיום מצוות, מתוך אמונה שבכך ניתן להשפיע על האלוהות ועל העולם.

חייב לדעת

מהו "סידור כוונות האר"י"?
סידור כוונות האר"י הוא סידור תפילה על פי תורת הקבלה שפיתח האר"י (רבי יצחק לוריא, 1534–1572), המכונה על שמו קבלה לוריאנית. בשונה מסידור רגיל, סידור זה, המיועד עבור מקובלים, נועד להנחותם כיצד לכוון את מחשבתם בזמן התפילה, על מנת להשפיע על האלוהות ועל העולם.
האר"י עצמו לא ערך את הסידור אלא תלמידיו וביניהם רבי חיים ויטאל (1542-1620), שהעלה על הכתב את תורת האר"י, וגם ערך את הכוונות בהתאם למסורת של רבו.
סידור כוונות האר"י מחלק את מהלך התפילה לפי סדר העולמות על פי הקבלה (עולם האצילות, הבריאה, היצירה והעשייה) וכולל התאמות מיוחדות של נוסח התפילה לתורת הקבלה, צירופים של שמות האל המשולבים בטקסט, וכן כוונות שנועדו להביא תיקון בעולמות העליונים. הסידור כולל איורים, תרשימים וטבלאות, וכן הדגשות של מילים בכדי להבליט את הכוונות המיוחדות.
סידור כוונות האר"י היווה בסיס לכמה גרסאות של סידורים שהתפתחו לאורך השנים, ביניהם סידור הרש"ש (רבי שלום שרעבי, המאה ה-18). בעקבות תנועת החסידות במזרח אירופה התפתח נוסח תפילה המכונה "נוסח סְפַרְד", המשלב את נוסח אשכנז, נוסח הספרדים ועדות המזרח והשפעות מסידור כוונות האר"י. גרסאות שונות של סידורי כוונות האר"י ידועים, בכתב יד ובדפוס.
על אף שהועתק במזרח אירופה, נוסח התפילה בעותק זה מבוסס ברובו על נוסח הספרדים ועדות המזרח, מפני שבנוסח זה היה מתפלל האר"י ועליו חיבר את הכוונות.
סידור מיוחד זה הועתק בכתב יד, בידי סופר ידוע של כתבי יד קבליים, לשימושו אישי. הסידור, שרק מקובלים נהגו להתפלל משכמותו, כולל לצד נוסח התפילה גם הנחיות לכוונות שיש לכוון בעת אמירת מילות התפילה, מתוך אמונה שבכך ניתן להשפיע על האלוהות ועל העולם.

הסידור הועתק בכתב יד כשלוש מאות שנה לאחר המצאת הדפוס, וזאת בשל האיסור להדפיס מתורת האר"י, שהנהיגו המקובלים במטרה להגביל את תפוצת הכתבים.
בתקופת ההצגה הראשונה הסידור יהיה פתוח בכפולה של קריאת שמע.

מידע נוסף

של מי היה הסידור הזה?
סידור זה הועתק בידי ישראל בן רפאל סגל מסטנוב שבאוקראינה, לשימושו האישי. ישראל סגל היה סופר-מעתיק של כתבי יד קבליים, וידועים עוד שלושה כתבי יד קבליים שהעתיק במהלך המאה ה-18, בהם סידור נוסף.
הסידור הועתק בכתב יד- כשלוש מאות שנה לאחר המצאת הדפוס – בשל האיסור להדפיס מתורת האר"י, שהנהיגו המקובלים במטרה להגביל את תפוצת הכתבים. חיבורים אלו הועתקו בכתב יד בתוך חוגי המקובלים. איסור זה עמד בתוקפו עד המחצית השניה של המאה ה-18.
על גבי הסידור מופיעים רישומי בעלות נוספים, תוספות בשולי העמודים וכתובות שונות המעידים על השימוש האינסטסיבי והרצוף בסידור לאורך השנים. במרכז דף השער מופיעה חותמת בעלות של רבי לוי יצחק מונזון (1916-1843), שהיה נכדו של האדמו"ר מרוז'ין והנהיג בעצמו חצר חסידים באוזי'רן שבגליציה, אוקראינה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה, שם נפטר ונקבר.
הסידור נרכש בארה"ב על ידי אדולף שרייבר, שהוריש את הסידור לבנו אליוט שרייבר. לפני פטירתו ביקש אליוט מילדיו לתרום את הסידור למוסד מתאים בארץ.