מדליה עם דיוקנה של גרציה נשיא הצעירה
פרארה, איטליה, 1558
ברונזה, יציקת העתק
המדליה מציגה את דיוקן ביאטריס מנדז, אשר כונתה גרציה נשיא
על שם דודתה, אשת העסקים והנדבנית החשובה דונה גרציה נשיא
(ביאטריס דה לונה, .)1569−1510
באדיבות יצחק ריזק
חייב לדעת
זוהי המדליה הידועה הראשונה בה מופיעה דמות יהודיה וכתובת בעברית. בתקופת הרנסנס יציקת מדליות נעשית פופלרית, כחיקוי של המטבעות הרומיים שנשאו את דיוקנותיהם של קיסרי רומא. שליטים מתקופת הרנסנס, בכירים בכנסיה ואזרחים מכובדים אחרים הזמינו מדליות שיפארו את דמותם. המדליות לרוב הציגו פורטרט של הדמות לצד כיתוב המזהה אותו וכן מידע נוסף. האמן היוצר של מדליה זו, פסטורינו דה פסטוריני ( Pastorino di Giovan Michele de' Pastorini, 1508–1592), היה מדליסט ידוע שהפיק מספר מדליות דיוקן דומות (שוליים דמויים חרוזים, וכיתוב דומה), אך באף אחת אחרת אינו מפיע כיתוב בעברית. מכיוון שפסטורינו מעולם לא עבד מחוץ לאיטליה אפשר להניח שהמדליה הוזמנה לפני שגרציה הצעירה עזבה לאיסטנבול בשנת 1558
מידע נוסף
הדמות המופיעה על המדליה אינה דונה גרציה נשיא (שנולדה כביאטריס דה לונא, 1510-1569) אלא אחיינתיה, ביאטריס מנדז בנבנשתי (1540-1596 Benveniste) שכונתה גם היא גרציה נשיא. היא היתה אחייניתה של דונה גרציה המבוגרת, בת גיסתה שברחה עם דונה גרציה מפורטוגל לאיטליה. ביאטריס מנדז נישאה לשמואל נשיא בשנת 1557.
הכיתוב על המדליה: גרציה נשיא "A[nno] AE[tas] XVIII" (בשנת חייה 18- בגיל 18)
מכיוון שהאישה על המדליה צויירה באיטליה בשנתה ה-18, ואילו דונה גרציה המבוגרת עברה לאיטליה בגיל 34 בעוד שאחייניתה הצעירה נולדה בשנת 1540, הכתובת שמונה את גילה כשמונה-עשרה מתארכת את המדליה לסביבות שנת 1558.
למרות שהיא אינה מתעדת את דונה גרציה המבוגרת המדליה כן מעידה על הסביבה שבה גדלה אחייניתה תחת המטריה של המשפחה, על התפארת של המשפחה ועל העולם התרבותי שלהם. סביבה של עושר כלכלי ותרבותי, שמקובל בה ליצוק מדליית ברונזה לאישה צעירה בת 18 שרק נישאה.
העותק המוצג הוא יציקת-העתק שנעשתה בשנת 2002 על ידי מנפרד אנסון (Manfred Anson), שגם יצר את חנוכיית פסל החרות שמוצג במוקד ההגירה. בידי אנסון היתה אחת המדליות המקוריות והוא יצר מספר העתקים ביציקת-העתק (aftercast) המבוססת על המדליה שברשותו. המדליה הזו חד צדדית (על הצד השני חרט "העתק" כדי למנוע אי הבנות). יציקת העתק דומה קיימת באוסף מוזיאון ישראל (בקטלוג אוסף פויכטונגר, 742).