מגש לפדיון הבן עם עיטור עקדת יצחק

שיקוף תמונת עולם חומרית של יהדות פולין ליטא. המוקד מוגדר לכאורה עד המאה ה18 אבל בפועל יש מעט מוצגים קדומים ולכן ישנם מוצגים מהמאה ה19. ויטרינה זו מגדירה טווח של החיים החומריים היהודיים.

מבחינה חומרית מוצג מנעד רחב של חומרים, בראש המגדל מנורת הבעל שם טוב מכסף בעבודה מעודנת ויוקרתית, מצד שני מנורת שבת עם ארבעה קנים מיציקת פליז, חומר מאוד נפוץ זול, עמיד ועממי יותר באמצע אפשר למצוא את גביעי הכסף שעשויים מכסף יחסית זול מבחינת הטוהר שלו.
מבחינת סגנון העיטורים, הנשר הדו ראשי, העיטורים הצמחיים גם על קופת צדקה, האריות מעולם הטבע.
בגביעי הכסף יש עיטורים מעולם האדריכלות המקומית. רואים את הבתים עם גגות הקש שהמעטר ראה מסביב. מתקשר למוצג מגדל בשמים במוקד 2.3 כיצד יודאיקה מושפעת מהנוף מסביב.

בתי תפילין מוזהבים מכסף מעוטרים במוטיבים צמחיים.
לא לכל אחד היו בתי תפילין מכסף. בתי תפילין אלו הם רק הכיסוי לתפילין מעור.

עיטור נשר דו ראשי הינו סמל השלטון ומסמל את ההזדהות של היהודים עם המדינה, לוקאל פטריוטיות.
הנשר והאריה עיטורים יהודיים- קל כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים. עיטורים גנריים.

במגש לפדיון הבן ניתן לראות עיטורים מקראיים. זהו טיפוס ידוע שמספר את עקדת יצחק. רואים את המלאך שעצר את הסכין, את שני הנערים שיושבים ליד החמור, את האיל לעולה בצד. מסביב למגש יש את המזלות: תאומים עקרב אריה בתולה סרטן וכו'.

אבזם ליום כיפור מכיל כיתוב למעלה שקשור ליום כיפור וציור של שעיר עזים שמתקשר ליום כיפור בבית המקדש. בבית המקדש היו מגרילים 2 שעירים, אחד מתפרק והולך לעזאזל (קשור לכפרות במוקד 2.5) שמים עליו את החטאים ושולחים אותו למות, היום בתפקיד זה הוא התרנגול.
על החגורה שהולכים איתה לבית כנסת נמצא השעיר שמוקרב לקורבן להשם ולא השעיר לעזאזל. החגורה נרכשה ע"י המוזיאון, בתחילה חששו שזה זיוף כי היא דומה לחגורה שנמצאת במוזיאון ישראל אבל לאחר בדיקת מומחה הובהר שהכל תקין.