מגילת הפסח
אלפנטין (יֵב), מצרים, 419 לפנה"ס
המקור באוסף המוזיאון המצרי ואוסף הפפירוסים, מוזיאוני המדינה של ברלין, גרמניה
חייב לדעת
בתעודה, שנכתבה בארמית, מופיעות הנחיות בנוגע לחגיגת הפסח. היא נשלחה אל חיילי חיל המצב היהודי שהוצב באי יֵב מטעם הממלכה הפרסית כדי להגן על גבולה. פפירוס זה הינו כנראה מכתב מחנניה לידניה (מפקד הקהילה היהודית של אלפנטין) ומאפשר הצצה מפורטת לחגיגות הפסח השנתיות. היא נשלחה אל חיילי המוצב היהודי שהוצב באי יב, הממוקם בנהר הנילוס במצריים. הפפירוס הינו חלק באוסף מסמכים המתעדים את הקהילה היהודית של אלפנטין בזמן שלטון הממלכה האחמנית הפרסית בשנים 495-399 לפני הספירה. הוא מאפשר הצצה למסורות היהודיות שהונגו במאה החמישית.
מידע נוסף
פפירוס הוא נייר עבה (העשוי מצמח הפפירוס), אשר שימש לכתיבת מסמכים ומכתבים בעת העתיקה. במהלך מכתב זה, מוזכרות מסורות יהודיות מוכרות אשר משויכות לחג הפסח. כמו לא לעבוד ולא לאכול לחם תופח. בנוסף, הוא מזכיר שבעה ימים בניסן שבהם יהודים חייבים לאכול לחם לא תופח. ניסן הוא החודש השביעי בלוח השנה היהודי שבו התרחשה יציאת מצריים ובו מספרים את סיפור יציאת מצריים בפסח כל שנה. חלק מהחוקרים סבורים כי ייתכן שהפפירוס של פסח היה הסכמה בכתב להמשך חגיגות הפסח לנוכח ההתנגדות נגד קהילת יהודי אלפנטין באותה תקופה. הפפירוס מקוטע ופירושו שאיננו יכולים לדעת את מטרתו ואת תוכנו בוודאות.
