כתובת תאודוטוס: כתובת יוונית חקוקה באבן
ירושלים, שלהי תקופת בית המקדש השני
האבן נמצאה בחפירות שנעשו בעיר דוד על ידי ריימון וייל, בירושלים בשנת 1913.
חייב לדעת
תאודוטוס בן וטנוס חקק את שמו ביוונית על לוח אבן, אשר שכן כנראה בחזית בית כנסת בירושלים. הכתובת מתוארכת למחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ (בימי בית המקדש השני). מתוארות בה בין השאר פעילויות שונות שנעשו בבית הכנסת, ובהן קריאה בתורה, לימוד והכנסת אורחים – אך לא תפילה.
וזו לשון הכתובת:
תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)
בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת
בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות
(ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים
לשם הארחת הנצרכים מן הנכר
שאותו (את בית הכנסת) יסדו אבותיו והזקנים וסימונידס
מידע נוסף
תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס). בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות (ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים לשם הארחת הנצרכים מן הנכר שאותו (את בית הכנסת) יסדו אבותיו והזקנים וסימונידס.
העדויות הקדומות ביותר לבניין בית-הכנסת בארץ הן בגמלא ובירושלים (כתובת תיאודוטוס) מסוף המאה הראשונה לפנה"ס. אולם יש להניח שהופעת מבנה בית-הכנסת בארץ היתה, לפחות, דור אחד או שניים לפני-כן. המבנים במצדה ובהרודיון הם מהמאה הראשונה לספירה, המשך קיומו של מוסד בית-הכנסת לאחר החורבן מתועד היטב, כאשר הוא בהכרח נעשה עוד יותר מרכזי בחיי העם.
