כתובה (חוזה נישואין)

חייב לדעת

הכתובה הינה חוזה הנישואין הסטנדרטי שחוקי היהדות דורשים מהחתן לספק לכלתו ביום הנישואין. הוא נועד להגן על האישה, ראשית על ידי ביסוס החובה הכלכלית של הגבר כלפי אשתו במקרה של גירושין או מוות. בנוסף לעניינים הכספיים, הטקסט משרטט התחייבויות נוספות שעל החתן לקחת על עצמו הכוללות זכויות מנישואין כמו מזון, ביגוד ומחסה. התאריך המדויק בו הכתובה הפכה לחלק בלתי נפרד מטקס הנישואים היהודי, אינו ידוע. הכתובה שייכת למוסד הרבנות ולא לתנ"ך ומופיעה בתקופת התלמוד (70-500 לספירה). הכתובה נמצאת בכל בית של זוג יהודי נשוי, ללא קשר למקומם הגיאוגרפי ולמצבם החברתי. הרבנות הגדירה את הכתובה כבסיסית כך שזוג אינו יכול לחיות יחד בלעדיה. באופן מסורתי, חותמים עליה שני עדים ואז קוראים אותה בקול רם בארמית במהלך טקס הנישואין. זהו מסמך ציבורי שכל הקהילה עדה לו.