כרטיס שנה טובה
קרטון מודפס
אוסף המוזיאון
חייב לדעת
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה הנחגג בימינו במשך יומיים בתאריכים א'-ב' בתשרי. במסורת היהודית מיוחסת לו חשיבות רוחנית עמוקה, והוא פותח את "עשרת ימי תשובה" המסתיימים ביום כיפור. ראש השנה הוא הראשון בארבעת חגי תשרי ואחריו חלים יום כיפור, סוכות ושמחת תורה (שמיני עצרת).
לפי המקור המקראי, החג נקרא "יום תרועה" ו"זיכרון תרועה" ונחגג יום אחד בלבד שבו שובתים ממלאכה ומקריבים קורבנות. השם "ראש השנה" נוסף בידי חז"ל, וכך גם שתי המשמעויות המרכזיות של החג המקובלות כיום במסורת היהודית: זהו יום הדין שבו אלוהים מעמיד למשפט את "כל באי עולם" ובו נפסק דינם על פי מעשיהם בשנה החולפת. המהות השנייה היא המלכת האל, ולפי מסורת זו בראש השנה ממליכים מחדש את האלוהים ומדגישים את מלכותו על העולם.
יומו השני של החג נוסף בשל הספק שהתעורר בעבר בנוגע למועד המדויק של תחילת החודש, שנקבע לפי מחזור הירח. ראש השנה נקרא גם כֶּסֶּה, לפי אחד הפירושים לציון הירח המכוסה שמתחיל להתגלות עם כניסת החג בא' בתשרי. בתקופת המקרא תשרי כונה החודש השביעי וסימן את תחילתה של שנה חקלאית חדשה, בעוד שניסן נחשב לחודש הראשון. מאוחר יותר התקבעו השם תשרי והיותו החודש הראשון בלוח השנה העברי, וכך העמיקה משמעותו של החג כראשית השנה החדשה.
מידע נוסף
בראש השנה נוהגים לברך זה את זה בברכת "שנה טובה". מקור המנהג בתפיסה היהודית העתיקה שבראש השנה נפסק אם מזומנת לאדם שנה טובה או רעה. העדות המפורשת הראשונה לכתיבת איחולי "שנה טובה" איש לחברו נמצאה בתשובה שכתב הפוסק האשכנזי מהרי"ל במאה ה-14, המעידה על קיומו של המנהג בקהילות היהודיות בגרמניה. מהמאה ה-18 התפשט המנהג לקהילות נוספות במזרח אירופה, ובפרט בפולין. בסוף אותה מאה כבר קיבלו איגרות הברכה של חודש אלול דפוסים ייחודיים כגון נייר מכתבים מיוחד, ובמאה ה-19 נפוץ המנהג בקרב כל הקהילות האשכנזיות.
