כרזה ביידיש הקוראת ליהודי קנדה להתגייס לכוחות הבריטיים

כרזה ביידיש הקוראת ליהודי קנדה להתגייס לכוחות הבריטיים קנדה, בין 1914 ל-1918 המקור במחלקת ההדפסים והתצלומים של ספריית הקונגרס, וושינגטון, ארה"ב (LC-USZC4-11300)

חייב לדעת

ייִדיש: "האבט איבערהאקט מיינע קייטען און מיר פרייא געמאכט. וויל איך יעצט העלפען אנדערע געפרייען"
עברית: כרזה ביידיש המראה חייל המסיר את כבליו של יהודי, האומר "שחררו מעלי את כבלי והפכתי לבן חורין, כעת אסייע לשחרורם של האחרים".

בגוף הכרזה נאמר: "יהודי העולם כולו שואפים לחירות, הקריבו למענה ומוכנים להמשיך לעשות זאת.
אנגליה מצפה מכל יהודי למלא את חובתו.
התגייסו ל-Infantray Reinforcements בפיקודו של קפטן איזידור פרידמן."

מידע נוסף

יהודים היו מפוזרים ברחבי העולם בזמן פרוץ מלחמת העולם הראשונה. רבים מהם חיפשו מקלט בבריטניה בעקבות קבלתם מחדש על ידי המדינאי האנגלי אוליבר קרומוול, לאחר שנים רבות של גירוש על ידי המלך אדוארד הראשון של אנגליה והצו לגירוש יהודים ב-1290. רבים מיהודי מזרח אירופה גם הגיעו כפליטים ללונדון ולנמלים אנגליים אחרים בשנות ה-1880, והיוו את החלק הגדול ביותר של הקהילה היהודית האנגלית כפי שאנו מכירים אותה היום. עם התקרבות המלחמה, אנגליה נראתה כמקום מפלט, המציע צדק, חופש דת וזכויות ליהודים.

התעמולה שהופצה בכרזות גיוס ביידיש הדגישה את הנרטיב שעל היהודים להחזיר את התמיכה שבריטניה נתנה להם בעבר (כאשר קיבלה אותם כפליטים) על ידי גיוס לצבא הבריטי ולחימה עם הכוחות הבריטיים במלחמת העולם הראשונה. המסר היה ברור: כל יהודי כשיר בגילאי 19 עד 45 צריך להצטרף לצבא הבריטי.

בין השנים 1916 ו-1917, הגיוס היהודי לצבא הבריטי הפך לממוסד יותר באמצעות לגיון יהודי מיוחד שכלל חמישה גדודים של מתנדבים יהודים שנלחמו נגד האימפריה העות'מאנית. בראשות הציונים חיים ויצמן וזאב ז'בוטינסקי, הלגיון כלל יהודים רוסים ומאוחר יותר גם יהודים מארצות הברית וקנדה.